ההתחלה היתה מבטיחה; יותר מכך, הכריכה האחורית עשתה איזו השוואה עם "משחקי הרעב", ויצרה איזו ציפייה (נקודת הדמיון היחידה ל"משחקי הרעב" היא התחרות בין מספר אנשים; בניגוד ל"משחקי הרעב" מדובר בששה ולא בשנים-עשר, כאן מדובר על הדחת אחד, בעוד שב"משחקי הרעב" רק אחד שורד. אבל זה מין סוג של טיזר כזה). אז לא. זה לא […]
בעולמם של האחרים בני האדם הם אורחים, מתיישבים חדשים. בראשית היו החיות והאחרים, בעלי החיים ושאר היצורים המסוגלים לשנות צורה לצורה אנושית, ובחזרה, בני האדם שהגיעו אחריהם יכולים היו להישאר משום שהביאו עימם טכנולוגיות שלא היו לאחרים; בני האדם קיבלו היתר לחיות על אדמתם של האחרים בתנאים שנקבעו על ידי האחרים, לתקופות מוגבלות וכל זמן […]
בשנים האחרונות נהייה מאד אופנתי לכתוב ספרים בסדרות; לא עוד ספר בודד העומד בפני עצמו עם התחלה, אמצע וסוף, אלא סדרת ספרים שבמקרה הטוב ניתן לקרוא כל אחד מהם בפני עצמו, ויש אמנם סדר מסוים ביניהם משום שהגיבור הוא אותו גיבור או אותה גיבורה, אבל העלילה העיקרית אינה נוגעת לחייהם של הגיבורים, ועל כן עומדת […]
כמה מעלות טובות לספר הזה; יש בו עלילה ראויה, מהפך דפים, דמויותיו מובחנות ויש להן, לכל אחת מהם מאפיינים מובהקים, שפה ואישיות נבדלות, ובעיקר הצליח, בימים אלה בהם הקריאה רחוקה ממני, לרתק אותי אליו, למנוע שינה מעיני ואפילו להקרא בשעות היום, מה שלא הצלחתי לעשות מאז השבת ההיא. בישופ השכילה לברוא עולם נסתר בתוך העולם […]
מי שקראה, וגם מי שלא, את הספרים הקודמים בסדרת ״השוליים״, טוב תעשה אם תקרא את הספר הזה, שאמנם שייך לסדרה, אלא שבסדרה זו כל ספר עומד בפני עצמו כך שלכל היותר תפסידי את הידע הכללי ואת קורותיהן של אלה שכאן הן דמויות שוליות, ובספרים הקודמים היו גיבורות הספרים. עולם השוליים נמצא בין שני עולמות מקבילים: […]
אבדון מטלטל ביטחון כוזב סערה אחרונה קצת אחרי השבעה באוקטובר, 2023, כשהבנתי ש"ספרים רציניים" יקשה עלי לקרוא, כאלה עם משלב שפה גבוה, עם עלילה לא לגמרי ליניארית, כזו ש"קופצת" בין זמנים, כאלה שדורשים ממני יותר מאשר זכרון קצר מועד, עברתי, באופן כמעט מוחלט, לספרים שאני מכנה Guilty Pleasure. כאלה שאפשר לקרוא, להפוך דפים בשטף, להתענג, […]
המשך יבוא. צמד המלים שאני ממש, אבל ממש לא מחבבת בספרים. בעיקר ספרים שמשאירים את הקוראת בלי פתרון. ישנה, למשל, אפשרות לכתוב סוף סגור לספר, תוך השארת קצוות משניים פרומים, ואז, אם הספר הראשון (והיחיד לעת הזאת) מוצלח דיו (וגם נמכר ונקרא, בל נשכח את המימד הכלכלי, הפחות מדובר) כי אז אפשר לכתוב המשכים. למשל […]