טרילוגיית חומריו האפלים – פיליפ פולמן

 המצפן הזהובהסכין המעודן משקפת הענבר

במהלך קריאת הספרים הללו מצאתי עצמי לא פעם ולא פעמיים מחייכת למקרא דברי הכפירה המופיעים כאן, תחילה "בקטן" ובהמשך בטקסטים שלו הגיעו בטעות לותיקן כי אז רעשה הארץ.

אלא שבניגוד ל"צופן דה-וינצ'י" הספרים האלה נותרו בתפוצה מינורית משהו, עם קומץ (יחסית) של משוגעים לדבר, וכך ניתן להמשיך ולהפיץ את דברי הכפירה הללו באין מפריע.

 טרילוגיית "חומריו האפלים" עוסקת ביקומים מקבילים; תחילתה ב"המצפן הזהוב" המתנהל כולו ביקום אחד, מקביל לזה המוכר לנו, ובו התפתחה הכנסיה והפכה לשליטה העיקרית אם לא היחידה. יקום בו מדענים נקראים להגביל את מחקרם לתחומים מסויימים מאד, בו תגליות מדעיות מתועלות לכיוון מסוים, או מוגדרות ככפירה ועל כן אסורות. עולם בו מדענים נחקרים בעינויים במרתפים אפלים, עד שמודים בטעותם (מי אמר אינקוויזיציה?).

בעולם הזה, באוקספורד שלו, אנו מתוודעים ל-ליירה, ילדה אסופית (כנראה) שהופקדה בידי זקני הקולג' כדי שיגדלוה, ילמדוה.. אלא שליירה, מין טום-בוי שכזו, עוברת על כל החוקים, מתחברת עם ילדי פועלים וצוענים (הנקראים כאן "סוענים") ובכלל ילדת פרא.

 באחת מהרפתקאותיה, מתגנבת ליירה לחדר המלומדים, שהוא סגור בפני ילדים ובפני נשים, ושם לומדת על קיומו של עולם המבוגרים שיש בו רשע והוא מחוץ לטווח ידיעתה.

הידיעה גוררת את ליירה למסע הרפתקאות לגילוי ילדים שנעלמו / נחטפו, לאורך גילויים נוספים על עולמם הפחות תמים של המבוגרים, ועד הרשע (האמנם?) בהתגלמותו.

 כל האנשים בעולמה של ליירה מלווים, כל אחד, בדמון – שדון, שהוא השתקפות נפשם, אולם חיצוני לגופם.

בספר "הסכין המעודן" אנו מתוודעים ליקומים נוספים, מקבילים לזה שהכרנו ב"מצפן הזהוב" ומתחילים לנוע ביניהם, דרך חלונות הנפערים במקומות שונים. הפרת האיזון הזו – מעבר בין יקומים מקבילים – מובן שיש לה השפעה על כל יקום ויקום, שכן חומרים שונים וישויות שונות זורמים ועוברים בין היקומים השונים.

בספר זה מצטרף אל ליירה הילד ויל, מן היקום המוכר לנו. ילד שהחיים לא האירו לו פנים, והוא נאלץ להלחם על מקומו ועל שפיותו בעולם לא כל כך מובן.

בספר זה אפשר להתקל, לראשונה באותם דברי כפירה (איומים ונוראים) על מקור הסמכות, על מעמד האל, מיהו האלהים (הפתעה אמיתית) והכוחות המתנגדים לו.

בספר "משקפת הענבר", השלישי בסדרה, מגיעה העלילה לשיאה עם התנגשות העולמות והכוחות המפעילים אותם, תוך נדודים אל עולם המתים וחזרה ממנו, וכמובן המשך המעבר בין העולמות עד כמעט כלותם של חלק מהם.

בטרילוגיה, כמו כל טרילוגיה, אין שום טעם לקרוא רק ספר אחד, או שלא על פי הסדר.

הטרילוגיה הזו כוונה, ככל הנראה אל בני הנעורים (ומשום כך אל תחפשו אותה בחנויות או בספריות בין הספרים למבוגרים), אולם נדמה שללא מטען מסוים של ידע, יתקלו הקוראים הצעירים בלא מעט מקומות בהם לא יוכלו לקרוא בין השורות (אבל זה הרי טיבם של ספרים רבים מן הסוג הזה).

 עניין אחד שהפריע לי, בסופה של הטרילוגיה, הינו הצורך להביא דברים לידי סיום, ואין הכוונה רק להרפתקאות ולמלחמת העולמות, אלא לידי סיום של "מה קרה אחר כך"; אבל אולי זהו סממן של ספר לבני הנעורים.

 כאשר מלאו לי חמישים שנה בקשתי ממשתתפי הפורום להמליץ, כל אחד, על ספר אחד שכדאי עד מאד שאקרא. ורד המליצה על הטרילוגיה הזו, ואני מודה לה מאד על כך, כי בלעדיה, ככל הנראה הייתי מדלגת על הספרים הללו.

 חומריו האפלים – פיליפ פולמן, תרגום (מצוין) של יעל סלע-שפירו. הוצאת כתר

המצפן הזהוב – 362 עמודים

הסכין המעודן – 292 עמודים

משקפת הענבר – 472 עמודים

(פורסם ב– 6 פברואר, 2010 בפורום הספרים של YNET)

His Dark Materials – Philip Pullman

The Golden Compass

The Subtle Knife

The Amber Spyglass

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *