1984 – ג'ורג' אורוול

1984ניפגש במקום שאין בו חשיכה הוא משפט מפתח בספר הזה, ומשמעותו מתבהרת רק לקראת סופו של הספר – לא מקום בהיר וטוב, שאין החשיכה מעיבה עליו כלל, אלא חדר חקירות המואר 24 שעות ביממה, כדי לבלבל, כדי להקשות, כדי לענות את הכופרים בעיקר.

 את 1984 קראתי לראשונה בימי נעורי, בבית הספר התיכון, כאשר שנת 1984 נראתה רחוקה למדי; אחר כך התברר כי זו גם שנת תשמ"ד וכל מיני חוזי שחורות מצאו בצירוף הזה אותות מבשרי רעה, אבל זהו כבר עניין אחר.

בקריאה שניה, ומאוחרת למדי, זו שבאה בדרך זו או אחרת מתוך מאורעות אקטואליים אלה ואחרים – בעיקר כאלה העוסקים, בעקיפין, באיסור על מחשבה פוליטית מסוג מסוים, בקריאה שניה ומאוחרת זו גיליתי כי יש דברים שנחרתו בזכרון, ולא עזבו אותו, למרות שחלפו כמה עשרות שנים מאז הקריאה ההיא, של גיל הנעורים (ומי שמכיר קצת מסיפורי דאז, יכול לזכור כי בתקופה ההיא קראתי שניים-שלושה ספרים במקביל, ובקצב לא איטי כלל וכלל, כך שלזכור פרטים מתוך ספר – צריך הספר להיות בעל משקל מיוחד).

 זכרתי את סיפור המסגרת, זכרתי מהו הדבר המפחיד ביותר, את ה"הפרד ומשול": "המפלגה רוצה בשלטון אך ורק לתועלתה שלה. אין אנו מעוניינים בטובת אחרים; אנו מעוניינים אך ורק בשלטון. לא בעושר ולא במותרות ולא בחיים ארוכים ולא באושר; רק בשלטון, בשלטון צרוף… אנו שונים מכל שלטונות-המעטים שבעבר בכך שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. כל האחרים, אפילו אלה שהיו דומים לנו, היו מוגי לב וצבועים… אנחנו איננו דומים להם. אנחנו יודעים ששום אדם אינו תופס את השלטון מתוך כוונה לותר עליו. השלטון אינו אמצעי; השלטון הוא מטרה."

 ובכל זאת – בקריאה חוזרת גיליתי את הנספח שבסופו, שכלל אינני זוכרת שאי פעם קראתיו; הנספח המדבר על עקרונות השפה – השיחדש (את המונח דווקא הכרתי), עקרונות ההופכים את המחשבה לעניין עקר לחלוטין; הדרת עוד ועוד מלים מן השפה, השכחת מלים, הופכת את היכולת לחשוב לבלתי אפשרית – ומי שאינו חושב, אינו חושב מחשבות אוון, אינו יכול למרוד בקיים, אינו יודע שאפשרי קיום אחר. הקריאה המחודשת (או שמא הראשונית, מי זוכר?) בנספח הזה שופכת אור נגוהות על כל הספר ומצליחה לחדד יותר מכל העלילה, ומכל האווירה שבו, את יכולת הטלת האימה.

 האח הגדול עינו פקוחה ! כן, גם בימינו, בדרכים אחרות, יש לאח הגדול – אפשרויות פיקוח וצפיה. לחלקם אנחנו מתמכרים ברצון – ".. שומה עליך לחיות – ואתה חי, מכח הרגל שנעשה טבע – בהנחה ששומעים כל קול שאתה מוציא מפיך, ורואים – אלא אם כן אתה בחושך – כל תנועה שאתה עושה." ואף מבלי משים אנחנו משתפים חברים ואף זרים גמורים בחיינו, דרך פורומים ורשתות חברתיות כאלה ואחרות. אנחנו "מסמנים" את מקומנו באמצעות טלפונים סלולריים, כרטיסי נסיעה חכמים, שימוש בכרטיסי אשראי; כל אלה אינם קיימים ב- 1984, אבל השיטה – השליטה – היא אותה השיטה; רק שאנו עושים זאת מרצון (האמנם?) וב- 1984 הפיקוח בא מן השלטון.

 הרבה נקודות למחשבה (שוב), הרבה מקבילות לחיינו אנו, וכל אלה בדיסטופיה שנכתבה במחצית המאה ה- 20. קלאסיקה במיטבה, כזו שנשארת ומקרינה מזוויות שונות בזמנים שונים.

מומלץ, גם בקריאה חוזרת, ובוודאי תבוא עוד אחת בעתיד.

1984 – ג'ורג' אורוול. תרגום (ישן אך מצוין למדי): ג. אריוך. הוצאת עם עובד. (251 עמודים)

(פורסם ב – 13 ינואר, 2011 בפורום הספרים של YNET)

(George Orwell  – 1984)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *