זהו סיפורם של סמי קליי וג'ו קוואליר יוצרים מופלאים של ספרי ודמויות קומיקס מופלאים עוד יותר. זהו סיפורו של ג'ו קוואליר בן למשפחה יהודית אמידה ומכובדת, שבנעוריו בפראג למד שיעורים בהמלטות ובקסמים מפיו של רב אמן ענק, והוא היחיד מבני משפחתו שנמלט משם ערב הגלייתם של היהודים כולם מפראג, הימלטות מופלאה ובלתי תיאמן – ביחד […]
"ספר זה חב את קיומו למוזיקה.." כך פותח שמעון אדף את ה"תודות" שבאחריתו של הספר "פנים צרובי חמה", ספר שאלמלא המלצתה של המוכרת בסטימצקי שבשינקין, כנראה שלא הייתי מגיעה אליו – ועל כך תודתי נתונה לה. המוסיקה שליוותה את אדף בכתיבת הספר מפורטת ברשימה באחד הפרקים שבה – "הפודקאסט של אופיר" ולבושתי עלי להודות כי […]
על הבדיון והמציאות – ואיך נדע להבדיל ביניהם? (ולמה בכלל זה חשוב?) 11 תיירים אמריקנים נעלמו במיאנמר – היא בורמה – במהלך טיול מאורגן; פשוט נעלמו. ה"סן פרנסיסקו כרוניקל" החל דיווחו כך: "מַנדאליי, 31 בדצמבר — בבר הנוצץ והממוזג של מלון "פגודת הזהב" מוצאים תיירים מפונקים מפלט מהלחות בעזרת קוקטיילים במחירים אמריקניים מופקעים. עם זאת […]
אשה פוגשת איש שהיה אהוב נעוריה, ונפרדו ולא הוחלפה ביניהם מלה מאז, ועתה הם יחד, במקרה, יושבים יחדיו בטיסה ארוכה ארוכה…. כך נפתח הספר, כך נפתחת העלילה של טיסת יום. נטע, בוגרת / שורדת קיבוץ, בנתה לה חיים בעיר, ופעם בשנה היא טסה לפגוש את אחותה שבנתה לה בית בארצות הברית; נטע שחיי הנישואין שלה […]
פרופסור פבריקנט, בן למשפחת סוחרים אמידה, במזרח אירופה של סוף המאה ה- 19 ותחילת המאה העשרים, בוחר בקריירה משונה במקצת – הקמת קבוצת תיאטרון שכל משתתפיה תהינה נערות יתומות בעלות כשרונות מסוימים: שירה, משחק. והקבוצה מצליחה למדי, והיא מוכרת בכל העולם היהודי וגם קצת אצל הגויים, ויש להן לנערות, ואחר-כך לנשים, פרנסה נאה למדי. עם […]
20 שנותיה הראשונות של המדינה היהודית מסופרות על ידי דמויות שונות שהיו, או היו יכולות להיות, או כמעט היו, כל שנה והאיש או האשה שלה; ביניהם: אודים מוצלים, אנשי בטחון ובטחון חשאי, מרוקאי ותימני, מאנשי ההתישבות העובדת והעירונית, ואף נציגיהם הפוליטיים, או קרוביהם. איש איש וסיפורו – על יד ההיסטוריה המוכרת לנו, סיפורים שאולי היו […]
יורם קניוק מת וחזר אחרי ארבעה חודשים כדי לספר איך היה והיה מעניין; ספר שלם שהוא זרם תודעה אחד בין דמדומים והזיות וחזרה למציאות וחזרה להזיות וחוזר חלילה; בין עבר לבין הווה, בין כאב למשככי כאבים… ואין כל הפרדה בין העכשיו לאז, והכל בעיניו של הכותב. נושך ובועט ואוהב ומלטף בו בזמן, יהודי חילוני למהדרין, […]