סקירות ספרים

ערפילאה – גלית דהן קרליבך

מכיון שמדף-הספרים-הממתינים-להיקרא בביתי כמעט קורס, העברתי את הספר לנכדי הבכור, חובב קריאה ידוע, שכבר צלח ספרי מכשפים וקוסמים כמו כל סדרת הארי פוטר, אגם הצללים ועכשיו את ערפילאה וביקשתי את חוות דעתו, לפני שאני קוראת. הוא בהחלט נלהב, ולכן הבטחתי לו כי אחזיר אליו את הספר, אולי יום אחד ירצה לקרוא בו שוב, או שאולי […]

תוחלת החיים של אהבה – ינץ לוי

הכל התחיל מהפוסט הזה של רשף לוי בפייסבוק. את רשף לוי אני מכירה באופן וירטואלי לחלוטין; פעם קראתי ראיון איתו שבו הסביר למה הוא חותם על יצירותיו בשמו ובשם אחיו, רגב לוי, ואז גם הסביר שרגב אמנם מת (אפילו לא זכרתי למה, רק זכרתי שהיה צעיר), אבל הוא מלווה אותו. אחר כך נהייה פייסבוק, ורשף […]

הבית אשר נחרב – ראובן נמדר

לפני מספר שנים, בתקופה בה ניהלתי את פורום הספרים ב- YNET, סיפר לי מישהו על איזה ספר שהוא קורא ו"לא נעים לו" להפסיק באמצע, כי לא מפסיקים ספר באמצע הקריאה. קביעה שהיתה נכונה פעם, כשמספר הספרים שיצאו לאור בשנה היה מצומצם, וכל ספר היה יקר לקנייה, ואם כבר קנינו או קיבלנו במתנה, היתה זו החלטה […]

טובת הילד – איאן מקיואן

"הרושם שלה, אף שהעובדות לא איששו זאת, היה שבשלהי קיץ 2012 שטף את בריטניה נחשול של התפרקויות וקשיים בחיי הנישואים או הזוגיות כמו גאות אביבית חריגה וסחף משקי בית שלמים, הפיץ לכל עבר רכוש וחלומות מלאי תקווה והטביע את מי שלא היה להם יצר הישרדות חזק. נדרי אהבה הוכחשו או שוכתבו, מי שלפנים היתה ביניהם […]

קונסטלציה של תופעות חיוניות – אנתוני מארה

משחק האסוציאציות; על מה אתם חושבים כשאתם שומעים "צ'צ'ניה"? אצלי בראש תיכף עוברת התקפת הטרור על תיאטרון במוסקבה, התקפה שלא הצליחה משום ששלטונות רוסיה הזרימו גז לתוך התיאטרון והרגו את מרבית הטרוריסטים וחלק לא קטן מבני הערובה. וגם – "האלמנות השחורות", נשים צ'צ'ניות שהן גם טרוריסטיות מתאבדות, מוסלמיות, ומכאן – תיאוריות על גבי תיאוריות איך […]

שורף הגופות – לדיסלב פוקס

אמנם קיץ וחם, ורצוי בימים שכאלה לקרוא רק ספרים שלא מכבידים מדי על התאים האפורים, אלא שלפעמים נופל לידי ספר המחייב חריגה מכללי הקיץ האלה, ספר שמצריך קריאה רצינית ומעמיקה, עם חיפושי משמעות מאחורי המלים ובין השורות. (בעצם, אם אני מסתכלת על רשימת הספרים שקראתי לאחרונה הרי שהם מתחלקים בין ספרים "רציניים" לממתקי קיץ, כמעט […]

סינדר – מאריסה מאייר

הטרנד החדש הזה, של לכתוב ספר שהוא רק פרולוג לספרי ההמשך שיבואו, הוא טרנד קצת מעצבן; את מהפכת דפיו של ספר חצי לילה, ומשלימה את הנותר למחרת, רק כדי לגלות שבעצם צריכים להגיע עוד המשכים. מצד שני, ספר ראשון בסדרה שכזו תמיד יש בו איזה Closure , כאילו הסופרת (או הסופר) רצתה לראות איך "ילך" […]

אלה יווניה קוראת ספרים