איך מתחילים לספר על ספר שכזה, שאי אפשר לסווג אותו תחת שום סוגה מוכרת (לא, "מדע בדיוני" או "מד"ב ופנטסיה" כפי שהוגדר במקומות שונים, אינן הגדרות נכונות). גם "ספר של סלמן רושדי" לא יסווג את הספר הזה נכונה, משום שהוא שונה מכל ספריו האחרים (שקראתי עד כה). איך מתחילים לספר על ספר כזה שהפרטים היחידים […]
הבלוג הזה עוסק, ברובו, מטבע הדברים ומטבע שמו בספרים – ספרים – ספרים. ולפעמים, רק לפעמים, יתגנב לו משהו אחר. אפשר יהיה לדלג עליו, או לקראו, הכל לפי בחירתכם. אבל העיקר, כאמור, ספרים.
"גיבור דורנו', רבותי הנכבדים, הוא אמנם דיוקן, אך לא של איש אחד: זהו דיוקן שנתגלמו בו כל חטאי דורנו, במלוא מיצוים". (עמ' 10) כך כתב לרמונטוב בהקדמה למהדורה השניה של "גיבור דורנו", בתגובה למבקריו. ההקדמה הפכה מאז לחלק בלתי נפרד מן הספר. גיבור דורנו – פצ'ורין. אב טיפוס של אדם צעיר, מן החברה הגבוהה, הולל, […]
שוב – ספר מתח המתרחש בסקנדינביה. פינלנד הפעם. וחידוש – הסופר הפעם גרמני. אבל כל השאר – כמו רוב ספרי המתח הסקנדינביים בני זמננו – טוב למדי. חוץ מהשמות, כמובן, הבלתי ניתנים להגייה. שנת 1974. נערה צעירה נעלמת. גופתה נמצאת לאחר זמן מה, נמשית מאגם אחד. אבל עוד לפני כן נמצאים אופניה עליהם רכבה זרוקים. […]
באיחור, לא מבוטל כלל, הגעתי אף אני אל ספרי פנדורין. בעצם, אל הראשון שבהם – עזאזל. מותחן חדש כמעט לגמרי, שנכתב כולו בסגנונם של גדולי הסופרים הרוסים של המאה ה- 19, כולל שימוש במילות התואר המתאימות ובשפה הגבוהה. תענוג הזמן, כאמור, המאה ה-19, קצת אחרי אמצעה. אראסט פנדורין, פקיד רישום זוטר, נקרא לחקור בפרשה די […]
לצד מדף ספרי הודו הולך ומתרחב מדף ספרי אפריקה שלי; אם פעם היו שם רק ספרי צ'ינוא אצ'בה והספרים בסדרת "סוכנות הבלשיות", אחר כך נוספו צ'ימננה נגוזי אדיצ'ה ודייב אגרס (בספרו "מהו המה") וצ'יקה אוניגווה, ועכשיו – הצטרפה לולה שוניין, וכלל לא ברור לי למה המתין הספר הזה זמן כה רב על "מדף הספרים הממתינים […]
"הקסם פג. הדחף נמוג. הוא מעולם לא נכשל בתיאטרון, כל דבר שעשה היה טוב והצליח, ואז קרה הדבר הנורא: הוא לא היה יכול לשחק. העלייה לבמה היתה לעינוי. במקום הידיעה שיהיה נהדר, ידע שייכשל. זה קרה שלוש פעמים ברציפות, ובפעם האחרונה איש לא הפגין עניין, איש לא בא. הוא לא הצליח להגיע אל הקהל. הכישרון […]