קצת אחרי תחילתה של מלחמה לבנון הראשונה, עוד בימים שנקראה מבצע של"ג, יורה יונתן מרום כדור בראשו, ערב עלייתו ללבנון. יונתן, בנם של איש חינוך ורופאה מרחביה, ילד "שמנת" שאיש אינו יודע על מה ולמה בחר לסיים את חייו (היה איזה ויכוח מטופש בינו לבין חייל אחר, אבל כל העדים, החיילים האחרים – נאמנים לקשר […]
ילדי חצות הם אותם הילדים שנולדו בשעה הראשונה ללידתה של אומה – של הודו, אלה שנולדו בין חצות הליל לשעה אחת; אלה שקבלו מכתב ברכה מיוחד מראש הממשלה הראשון של הודו, שתלה בהם, לפחות בכתב, תקוות גדולות עד מאד. אלה, שבדרך מיוחדת במינה (ואולי הכל פרי הדמיון) מסוגלים אכן לבצע נפלאות. סלים סינאי הוא ילד […]
"אתם לא באמת ההורים שלי, כל ילד חשב פעם. אני לא באמת הילד שלכם. אבל אצל יתומים זאת האמת." הנה דוגמה לסיפור בתוך סיפור (סיפורי יתומים) בספר שהוא כולו סיפורים קצרים לעתים, לעתים מחשבה שהתפתחה לכמה שורות, לא ממש סיפור, לא לא-סיפור, רק הרהור שלבש צורה של מלים על דף, רעיון שהתפתח מתוך איזה בדל […]
(קריאה חוזרת) מתישהו במהלך הקריאה ברכתי על המשבר הכלכלי הגדול שנפל על העולם בשנתיים האחרונות; משבר שאיכשהו צמצם חלק מהצריכה המיותרת, הבזבזנית והחזיר סוג של שפיות להתנהלות הכלכלית של העולם. משבר שאולי הרחיק אותנו קצת מהדיסטופיה שב"בז וניאלה". כי ב"בז וניאלה" העולם הוא עולם של תאגידים המטפחים צריכה בזבזנית ומיותרת, ומפתחים עוד ועוד מוצרים ש"כולם […]
וַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ; וְתֵלֵד, עַל-בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי, מִמֶּנָּה. וַתִּתֶּן-לוֹ אֶת-בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ, לְאִשָּׁה; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, יַעֲקֹב. וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. (בראשית פרק ל', ג'-ה') ליפרד היא שפחה, אשת פריון, במדינת גלעד (זו המוכרת לנו כארצות הברית של אמריקה) – בחלקה הצפוני (המוכרת לנו כמדינת מיין). לליפרד בגדים אדומים כדי לציינה ולהבדילה משאר […]
"בשביל כישוף לא צריך שיקויים, רוחות רפאים או שרביטי קסמים. שפה המתגלגלת על לשון מוכספת יש בה קסם די והותר" ואכן, לשונו של רושדי מכשפת ומכושפת, מלאת קסם, והקסם הזה שורה על הספר "הקוסמת מפירנצה". הקוסמת, ספק אשה שהיתה, ספק אגדה, מסופרת וקורמת עור וגידים מבעד לסיפורו של הזר המגיע לחצרו של המלך הגדול – […]
אשה אחת עזבה איש אחד באחד הימים בפתאומיות רבה, והוא מתייסר ונעצב על לכתה. ואז, ביום ראשון אחד, קוטעת שיחת טלפון את תנומת אחר הצהריים שלו; האשה הזו מתקשרת, והוא מנסה לחפש משמעויות מיוחדות למועד המיוחד שבחרה להתקשר בו. (וחשבתי לעצמי שהייתי בטוחה שחיפוש משמעויות הוא עניין של נשים, אבל אולי אצל הצרפתים זה אחרת). […]