"הבעיה היא היכן להתחיל, מפני ששום דבר לא מתחיל כאשר הוא מתחיל, ושום דבר לא נגמר כאשר הוא נגמר, וכל דבר זקוק להקדמה: הקדמה, אחרית-דבר, טבלת מאורעות המתרחשים בו-בזמן. היסטוריה היא מבנה.. כל נקודת כניסה היא אפשרית וכל הבחירות הן שרירותיות. ועם זאת, יש רגעים מוחלטים, רגעים שבהם אנו משתמשים כנקודת התייחסות… אנחנו יכולים להסתכל […]
".. זה טבעה של אהבת הספרים וכתבי-היד, מבינים אתם; במי שניחנו בה מפעמת מעין אחוות 'בונים חופשיים', ודומה עליהם שמי שבורכו כמוהם בתשוקה לספרים אחיהם הם, עצמם ובשרם." (עמ' 332) קודם כל ולפני הכל – אזהרה חמורה! הספר הזה הינו מסוג הספרים שאין רוצים להניחם מן היד כלל משום שהם כה מרתקים, ומצד שני מוכרחים […]
סופר אחד שאני מכירה ושאיבד נפש קרובה אמר לי פעם, כששאלתיו לגבי ספרו הבא, שאין הוא האדם שהיה פעם, ואין הוא כותב כפי שכתב פעם… דויד גרוסמן, לאחר שאיבד את בנו, אף הוא אינו אותו סופר שהיה פעם, וכתיבתו שונה בתכלית השינוי. לא עוד בחינה ובדיקה מדוקדקת של כל מלה וצליל, מכל כיוון אפשרי, בכל […]
מחוז כפרי נידח (יחסית) באנגליה תמיד היווה כר נרחב לסיפורים (וכיום גם לסרטים ולסדרות טלויזיה); לכאורה – שקט, שלווה ופסטורליה, אבל מתחת לפני השטח רוחשים אהבות ושנאות, תשוקות, מאבקי כח, יצרים, קנאה, שמרנות ועוד ועוד. גיבורי הספרים הללו, בין אכרים, בין אנשי אצולה מקומית, אנשי צבא וכמורה והיחסים ביניהם מילאו ספרים רבים, ואין העין נלאית […]
באיחור ניכר הגעתי אל הספר המצוין הזה, הכה סאראמאגואי; אלא שבספרים שכאלה, אין משמעות לזמן בו הם נקראים, וכוחם יפה בכל זמן. בארץ אחת, שאין לה שם, ביבשת אחת, שאינה מוזכרת, מפסיקים האנשים לראות. עולמם אינו חשך עליהם, אלא, להיפך, הופך מואר עד סמאון. זה מתחיל באיש אחד, וכמו להגדיל את הכאוס, מתגלה עיוורונו כאשר […]
"מספר סיפורים טוב יודע לא רק איך לספר, אלא גם מתי להפסיק." (עמ' 34ׂ) גלית דהן קרליבך בהחלט יודעת לספר סיפור! ארבע נשים – סבתא, אם ושתי אחיות תאומות חולקות בית אחד, מוזנח מעט, בשכונה נידחה בירושלים. גברים לא נמצאים בבית הזה, או ברקע. "גברים לא במזל שלנו" כפי שאומרת הסבתא. וסיפוריהן של אותן נשים […]
"הדברים שהכי קשה לספר עליהם הם אלה שאנו-עצמנו לא מצליחים להבין." (עמ' 8) לדה, מרצה לספרות אנגלית בפירנצה, גרושה ואם לשתיים בשנות העשרים לחייהן המתגוררות עם אביהן בקנדה, יוצאת לחופשת הקיץ בעיירת חוף אחת, למרות שזכרונותיה מן הים בילדותה, אינם מרנינים. בכלל, היא לא ממש אוהבת נסיעות או כל חריגה מן השגרה. בדרך מלווים אותה […]