ספר רביעי בסדרה "בית סלאו". לכאורה אפשר היה לצפות להרפיית המתח, קצת, אולי לכתיבה קצת פחות סוחפת ומרתקת. לכאורה. אבל לא! גם בספר הרביעי מוסיף מיק הרון להחזיק את הקוראת בגרון עד הסוף כמעט, ואז בסצנה קצרה של סיום, סצנה רווית פעילות ואלימות, לפתור את כל העניינים שנותרו פתוחים, להוסיף פרק סגירה, ולהותיר משהו לפעם […]
בית סלאו הוא הבית אליו הולכים כל אותם עובדי (ועובדות) השירות ה(סמי) חשאי, שנבאש ריחם, שכשלו מתישהו בתפקידם, או הוכשלו על ידי קולגה ערמומי יותר, כאלה שהתמכרו לאחת ההתמכרויות הידועות יותר או פחות הגורמות לו, לאדם לאבד שליטה לרגע, ובדרך כלל לזמן ארוך יותר, על מעשיו או מראהו, או התנהגותו, או כספו, או כל אלה […]
הו, איזה כאוס משובח, וכמה ריפרורים לספרות הריגול של אנגליה הישנה והטובה, ובכלל לאנגליה הישנה והטובה. אפשר אפילו להתבלבל ולחשוב שהספר הזה נכתב פעם, אלמלא הטלפונים הסלולאריים שנעדרו מן הספרות ההיא, וקו הרקיע הלונדוני שלגמרי השתנה מאז. אז מה היה לנו כאן? אזכור למלחמה הקרה, מרגלים של פעם שנעלמו או לא היו, הטעיות על הטעיות, […]
איש צעיר או אשה צעירה, שנולדו למשפחות "הנכונות" וקבלו את החינוך והסוציאליזציה הפטריוטיים "הנכונים", ישאפו בהגיעם לגיל המתאים להשתייך לאחד הארגונים הפועלים בשם המולדת, ואם אפשר לאלה ה"נחשבים" ביותר, ארגוני הביון השונים. צעיר או צעירה שכאלה יעברו מבחנים ממבחנים שונים, יישאלו שאלות רבות, יצאו ל"מבצעי" שטח שונים, ואחרי שיוכיחו עצמם לאורך תקופות הכשרה ארוכות ימצאו […]