איש צעיר או אשה צעירה, שנולדו למשפחות "הנכונות" וקבלו את החינוך והסוציאליזציה הפטריוטיים "הנכונים", ישאפו בהגיעם לגיל המתאים להשתייך לאחד הארגונים הפועלים בשם המולדת, ואם אפשר לאלה ה"נחשבים" ביותר, ארגוני הביון השונים.

צעיר או צעירה שכאלה יעברו מבחנים ממבחנים שונים, יישאלו שאלות רבות, יצאו ל"מבצעי" שטח שונים, ואחרי שיוכיחו עצמם לאורך תקופות הכשרה ארוכות ימצאו עצמם בתפקידים זוטרים, בדרך כלל, וימצאו עצמם מתקדמים אט-אט בסולם, כדי להגיע לתפקידים משמעותיים (בעיניהם לפחות), ולעתים, כשיגיעו לדרגות גבוהות יותר יגלו כי הסחר-מכר הפוליטי קיים גם בארגונים הכה -נחשבים האלה, וכי אנשים לאו-דווקא מוכשרים ומתאימים מאיישים את הדרגות הגבוהות ביותר.

…הוא הגיע מהמסלול האקדמי, עשה שנתיים של סבבים, נכח בסמינרים, עבר את הבחינות. בילה לילות במיני ביצות שכוחות אל במזג אוויר קשה ועבר תרגילי הערכה, תחנות במסלול המהיר: מעצר של מחבל מתאבד חשוד מחוץ לטייט מודרן…"

ויש כאלה ש"ייפלו" או "יופלו" בדרך. אבל הם לא מוותרים על מקומם בארגון הכה-נחשב. יש כאלה שנופלים כבר בשלב התירגול, יש כאלה שנופלים לאחר שכבר עברו לתפקיד מבצעי זה או אחר.

אין הם מוותרים על מקומם, חלקם משום שהם כבר בשלב מתקדם בחייהם, וממתינים לכל חבילת הפרישה המועדפת, חלקם משום שהם מקווים לחזור למהלך הקריירה הקודם, ממנו הוסטו, ומשום שאותו חינוך ואותה סוציאליזציה לא מאפשרים להם לעבור ל"סתם" מקצוע מחוץ לשורות המולדת.

אותם "מופלים" ונכשלים מן השירות החשאי – ה- MI5 הבריטי מקובצים בבית סלאו, ומכונים "סוסים איטיים". הם עדיין חלק מן "השירות" ומופקדים על כל מיני משימות זוטרות, שלאיש אין חפץ בהן, אבל מישהו חייב לעשות אותן, כמו לקרוא תדפיסי שיחות משלל האזנות הסתר של השירות, חיטוט במיכלי אשפה ומעקב אחר מטרות זניחות, שאין בהן סיכון גדול, אבל מוטב שלא יפעלו לגמרי בלי מעקב (עיתונאים למשל, ארגוני שוליים זניחים למיניהם).

בבית סלאו נמצאים כל גיבורי הספר "סוסים איטיים", אלה שהקריירה שלהם נעצרה בגלל מעשה או מחדל, והם מעבירים ימיהם בכל אותן משימות זוטרות, עד שייקראו בחזרה לדגל, או עד שיגיעו לפרישה, או עד שייעלמו, בדרך זו או אחרת.

ריבר קרטרייט, למשל, "נפל" כשלא הצליח למנוע פיגוע רב נפגעים בתחנת קינגס קרוס בלונדון;  הוא עצר את החשוד הלא נכון, בזמן שהחשוד הנכון הצליח להתחמק ולפוצץ את המטען. בלונדון שכבר נפגעה מפיגועי טרור בתחבורה הציבורית, אסור שסוכן ייכשל במקרים שכאלה, גם אם הם רק תרגיל.

קרטרייט הוגלה לבית סלאו.

וישנו גם חנון המחשבים האולטימטיבי  – רודריק הו. אף אחד לא מדבר איתו. כולם מפחדים שהוא מחטט להם בתיקים האישיים. והוא אכן עושה את זה.

רודריק הו ידע בדיוק אילו חטאים הביאו את עמיתיו לבית סלאו, מה טיבן המדויק של המעידות והטעויות שבעטיין נידונו לאזור הדמדומים של סוג ב'…"

ג'קסון לאמב עומד בראש בית סלאו, אינו אהוד על עובדי הבית, הן משום אופיו, הן משום שהוא בקי, ככל הנראה, בתככי הארגון, והן משום שהוא שולח את העובדות והעובדים לכל מיני משימות שאיש אינו חפץ בהן.

וישנם עוד.

באחד הימים נחטף איש צעיר, ממוצא פקיסטני, ובסרטון המשודר בכל הרשתות מאיימים חוטפיו לערוף את ראשו.

בדרך כלל ארועים שכאלה קורים מעבר לים, אלא שזה קורה בלונדון. החוטפים מזדהים כחברים באיזה ארגון פטריוטי עד כלות, שעד לאותו רגע נחשב לקיקיוני ובלתי מזיק, ועתה תופס את כל מהדורות החדשות.

עובדי בית סלאו מוצאים עצמם מעורבים בסיפור החטיפה הזה, בדרך מוזרה למדי, ועד סופו של הספר ימצאו עצמם עובדים בשיתוף פעולה שהוא מאד נדיר אצלם. תמיד.

כל מה שאומר מעבר לדברים האלה עשוי להיות קלקלן (ספויילר) ולפגוע בהנאת הקוראות והקוראים העתידיים של הספר הזה, שבהחלט כדאי לקראו.

כדאי, למרות ריבוי הדמויות, ריבוי התפקידים ותפקידי הנגד, ה"קפיצות" בעלילות המשנה בין אחת לשניה, לשלישית ולרביעית, וכן, הלאה, והקוראת צריכה לפענח אותן קפיצות.

כדאי, למרות שבתחילה נראה הספר איטי למדי, ואף נקרא בהתאם; שום דבר לא ישאיר את הקוראת טרוטת עיניים באמצע הלילה, רק כדי לסיים את הפרק. עד שפתאום אי אפשר להפסיק.

כדאי, כי הספר (הסופר) מסתכל בפכחון על אותם ארגונים שפעם היו סודיים ונחשבים, וכיום  נחשבים הרבה פחות.

…חליפות וסוכנים היו משני צידי המתרס מאז ומעולם, אבל המשחק השתנה בעשר השנים האחרונות, ומודיעין הפך לעסק כמו כל עסק אחר. תמיד יהיו שדות קרב שיהפכו עקובים מדם, אבל ברמה הדירקטוריונית, מלחמות המודיעין של היום מתנהלות כמו שקוקה קולה נאבקה בפפסי. … "

הערכה למתרגמת של הספר, שלכל אורכו אפשר להבחין בקושי להעביר את רוח הדברים, את הטון האירוני הדק מן הדק, שיש רק לבריטים.

ומשהו שלקחתי אתי, תזכורת לחיים האזרחיים: אל תסתובבו מחוץ למקום העבודה שלכם עם תגי השם.

 …פרטים פיננסיים, אתרים מועדפים, שיחות שחויגו, שיחות שהתקבלו. צריך רק שם, ועוד פריט מידע אחד: מקום עבודה זה מצוין. אישור מס, תיקים פליליים, כרטיסי מועדון, כרטיסי נסיעה. אפשר לא רק לגלות את הדברים האלה ואת כל השאר. אפשר גם לשנות אותם. כך שאת יוצאת מהבית בוקר אחד, אישור הכניסה תלוי על צווארך כפעמון פרה, ועד שהגעת לעבודה החיים שלך כבר לא שלך. …"

ולא יכולתי שלא להרהר באמירתו המפורסמת של סמואל ג'ונסון: "הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל".

בהחלט מומלץ לסוגתו