קריאה חוזרת. בדיוק לפני חמש שנים סיימתי לקראו לראשונה (אם יש צורך לחפש סימנים ואותות), והאמת שלא ממש זכרתי הרבה; מספיק כדי לעבור בשלום את הספר השני בסדרה – תחתית הבאר – בלי להזדקק להצצות חוזרות ונשנות בספר הקודם. ובכל זאת, כך חשבתי, יהיה נחמד לרענן את הזכרון, מה גם שמה שבאמת נשאר מהספר, מעבר […]
בסוף סופו של הספר, בסוף ה"תודות" ישנה גם תודה לי, הקוראת (וגם לכן, אם תקראו), ורציתי להגיד לה, לקרן לנדסמן, שטרחה ועמלה וכתבה את הספר הזה, שבאמת לא צריך. לא צריך להגיד לי תודה. להיפך. אני צריכה להודות לך שהנה הגיע הספר שאחז בי מרותקת מהחל עד כלה, בזמן שספרים אחרים כנראה לא היו מצליחים; […]
צריכים היו שני כוחות כבירים בהחלט כדי שאגיע לקריאת הספר הזה בזמן הזה; סיני אחד (או אולי יותר) שאכל עטלף (או אולי פנגולין) בשוק האוכל בעיר שאת שמה לא שמעתי עד לפני חודשיים – ווהאן שבסין, ונגיף מסתורי שהחל עושה דרכו, קודם באותה עיר ולאחר מכן התפשט באופן אקספוננציאלי (כפי שנכתב בכל מיני מקומות) גם […]