לעתים, ביקורת נלהבת על איזה ספר משכנעת אותי לקנותו. כך היה גם במקרה של הספר הזה. ביקורת  מרהיבה למדי של תהילה חכימי, שאני מאד מאד אוהבת את שיריה, שלחה אותי לקנות את הספר הזה. ובדיעבד, רק בדיעבד, אני שמחה שלא קניתי גם את הספר השני בסדרה.

לא צפיתי בסדרת הטלויזיה שנעשתה על פי הספר הזה, והמשכיו, ואיני בטוחה שאצפה, ואלמלא ידעתי כי הוא קצר למדי, הייתי כנראה מפסיקה לפני תומו; וגם כך נראה לי שיכולתי לוותר.

איני יכולה להצביע על מה בדיוק, ולמה בדיוק, לא אהבתי את הספר הזה; מה עוד שהביקורות שראיתי היללו ושיבחו. השילוב הזה של סדיסט פסיכופת שהיה פעם רופא והתחתן עם כסף, שהשעמום מעבירו על דעתו והוא מתעלל בכל סובביו, באשתו, במשרתת, בבנו, באורחיו; ארוחת הערב על שנינויותיה והאכזריות המופגנת בה, כל אלה לא הצליחו לעורר בי אלא סלידה קלה, ואכזבה רבה יותר.

נראה לי שאמנע מן הספרים הבאים בסדרה, וכנראה גם מצפיה בה.