רב-פקד אברהם אברהם, מפקד אגף חקירות ומודיעין במרחב איילון, התעייף קצת מן התפקיד שהוא עושה. פעם, מפקדת המרחב הקודמת, אילנה ליס, שמתה לא מכבר, סרטן, היתה לו מנטורית, עד שחלתה ועזבה את התפקיד, ואחר כך מתה, ועוד לפני שמתה, בחודשים האחרונים לחייה, סרבה לראותו, סרבה להרשות לו לבקרה, ועכשיו, אחרי שהיא מתה, לא רק אבדה לו מי שתמיד סייעה לו במלה או בעצה, לראות את התמונה הרחבה, אלא גם חברה, או סוג של חברה.

להרגשתו, אין שום דבר הירואי בחקירות הגדולות שפיענח:

רוב התיקים שבהם טיפל בשנים האחרונות היו תקי אלימות טרגיים שהפענוח שלהם לא הועיל לאיש.   … זה כאילו שאני משתתף במלחמות לא חשובות, שאין דרך לנצח בהן. שיש בהן רק מפסידים." (עמ' 17)

הוא רוצה משהו אחר, אולי במטה הארצי, אולי בכלל מחוץ לארגון, שב"כ או מוסד, או משרד ראש הממשלה.

בינתיים הוא בתפקידו, והשגרה נראית שגרתית למדי:'מה שהיה מהבוקר' היו התיקים שהוא מטפל בהם מזה עשר שנים, מאז שהצטרף למרחב. 9:07 : אבי, מטיפול נמרץ בוולפסון הגיעה הודעה על תינוקת בת כמה ימים שנמצאה בכניסה לבית חולים… 9:53: פגוע נפש בן שלושים ושש ניסה הצית את אמא לו בדירה שלה… 10:37: עורכת הדין של החשוב בהברחה של הכדורי ויאגרה המזוייפים מחפשת אותך ממש דחוף… 11:19: מנהל של בית מלון בבת ים דיווח על תייר שנעלם בלי לשלם את החשבון. 11:22 ילד בן שלוש נשכח במכונית בחניון של קניון הזהב, הגיע למיון במצב של התייבשות קיצונית ומת אחרי שעה. …" (עמ' 20)

לכל אחד מן העניינים האלה, הוא מקצה מישהו שיטפל. לתינוקת הנטושה הוא שולח את אסתי והבה, שעכשיו איתו בצוות הקבוע, למלון פאלאס בבת ים הוא נוסע בעצמו.

ומכאן נפרשים שני הסיפורים.

כפי שכבר הורגלה הקוראת, בספרי אברהם אברהם ישנם שני נרטיבים; האחד מלווה את חקירתו של אברהם אברהם, והשני נמסר מפיה של דמות שתהפוך למרכזית בחקירה הנוספת.

אברהם אברהם מתמקד בחקירת התייר הנעדר, שלפתע הגיעו קרובי משפחתו למלון, פרעו את חובו ולקחו  את חפציו. משהו לא "מסתדר" לו עם הסיפור, שלא לדבר על הנכונות הבלתי ברורה של אנשי המלון למסור חפצים של אדם זר לצדדים שלישיים, רק משום ששילמו את החוב. בדיקת הדרכון שהוצג ברישום במלון מעלה שאיש בשם הזה לא מופיע ברישומי משטרת הגבולות. וכשהחקירה מתרחבת, עולה שם אחר, של אדם שהגיע מפריז, וכבר יש לאברהם סיבה ליצור קשר עם משטרת פריז ולחפש את האיש הזה.

התינוקת הנטושה היא עילת הסיפור השני. מי נטש אותה ומדוע? ולמה הנוטשת מתעקשת לשנות גרסאות בכל חקירה.

עד סוף הספר יתבררו, פחות או יותר המניעים והסיבות שמאחורי כל סיפור. אברהם אברהם יסגור כמה קצוות, וכמה יישארו פרומים, כי בחיים לא הכל נסגר עד הסוף.

כמו בספרים הקודמים, הוא קצת נעבעך לעתים, לא תמיד רואה מה שניכר לגמרי לעין הקוראת, אם כי בסופו של דבר הוא רואה גם את מה שלא הוצג לפניו.

משום שהגיע אלי הספר הזה, וממש בתחילת הקריאה הבנתי שכדאי שאקרא את הספרים שקדמו לו על פי סדר, גם כדי להכיר את הנפשות הפועלות טוב יותר, ובעיקר כדי שלא לקלקל לעצמי, משום שהפתיחה מספרת על פתרון החקירות הקודמות. וטוב עשיתי שקראתי את כולם, הן משום שהיו רשומים לי ברשימת ה"צריך לקרוא יום אחד", והנה הגיע היום, והן משום שנהניתי הנאה מרובה מקריאתם, מהחל ועד כלה.

מומלץ לסוגתו, ולאוהביו של אברהם אברהם, חוקר המשטרה העברי.