ארצות הברית של שנות החמישים של המאה הקודמת לא היתה מעוז הדמוקרטיה – "אם כל הדמוקרטיות", כפי שאוהבים לכנותה, אלא ארץ רדופת אויבים (אמיתיים או מדומיינים, אין זה ממש משנה) המתבצרת בוועדות הגנה מפני הקומוניזם והקומוניסטים, פאראנואידית ומפוחדת. הפטריוטים האמיתיים היו אלה שהגנו בצדקנות רבה (פעם היו אלה הפוריטנים) מפני השד הקומוניסטי המאיים, אפילו אם […]
פגישה נוספת עם פלביה דה-לוס, הבת השלישית והצעירה למשפחת דה-לוס, המתגוררת בבאקשו, באנגליה ה(מאד) כפרית. משפחה עם שושלת יוחסין ההולכת אחורה עד המאה ה- 11 לפחות, שהונה הדלדל למדי: "הבעיה שלנו, בני משפחת דה לוס, החלטתי, היא שאנחנו שורצים היסטוריה בדיוק כמו שאנשים אחרים שורצים כינים. בני משפחת דה לוס ישבו בבאקשו מאז שנתקע למלך […]
שנת אלף תשע מאות וחמישים – מחצית המאה העשרים; בריטניה של אחרי המלחמה מתחילה להתאושש ממאורעות המלחמה העולמית השניה. בריטניה הכפרית ובה (עדיין) משפחות אצולה בדרגה זו או אחרת (כאלה שכיכבו פעם בספרים כמו טום ג'ונס, או ספריו של דיקנס). משפחות שלהן שושלות יוחסין ההולכות מאות רבות אחורה, חלקן מתגוררות באחוזות שמיסי הירושה אוכלים בהן […]
אל הספר הזה הגעתי כמעט במקרה; הגעתי להקרנה של הסרט שנעשה על פי הספר, ולאחר מכן, כמובן, עברתי לקרוא. הספר מספר את סיפורם הכמעט בלתי מוכר של היהודים שגורשו מפריז (ומצרפת בכלל) בחודשי הקיץ של שנת 1942, בסיועם הנלהב בדרך כלל של הצרפתים (משטרה, רכבות וכו') למחנות ההשמדה. הסיפור בלתי מוכר משום שנוח היה להשכיחו […]
נחמיה, איש ההתישבות העובדת של פעם, מה שקרוי "מלח הארץ", חיל לשעבר בצבא הסובייטי במלחמת העולם השניה. מירה,פעם נורמה, אשתו, גרמניה, לא יהודיה שהביא מ"שם", ניצולה מהגיהנום הפרטי שלה, גיהנום שהיה מנת חלקן של נשים (באשר הן נשים) גרמניות, שארצן הובסה במלחמה (ובצדק הובסה וטוב שהובסה) וגופן הובס תחת גופם של המנצחים. חמישה ילדים יש להם. פעם היו שישה. הבכור – זוהר, נהרג בצבא. ומאז חשך הבית, חשכו […]
קורה בנדר אשה רגילה מן המעמד הבינוני הנמוך, נשואה ואם לפעוט בן שנה ומשהו, יורדת מן הפסים! לא מיד, לא לגמרי, רק בהדרגה, לאט לאט, היא יורדת מן הפסים. גראון, בעלה, לא מבין. בהתחלה לא מבין שיש בעיה, אחר כך לא מבין מה קרה, אבל הוא איש טוב וכנוע, ותמיד עושה מה שאומרים לו (קודם […]
"מספר סיפורים טוב יודע לא רק איך לספר, אלא גם מתי להפסיק." (עמ' 34ׂ) גלית דהן קרליבך בהחלט יודעת לספר סיפור! ארבע נשים – סבתא, אם ושתי אחיות תאומות חולקות בית אחד, מוזנח מעט, בשכונה נידחה בירושלים. גברים לא נמצאים בבית הזה, או ברקע. "גברים לא במזל שלנו" כפי שאומרת הסבתא. וסיפוריהן של אותן נשים […]