סיפור חייה של אשה שהפכה אפיפיורית, ואין זה ידוע אם היתה או לא היתה, ואולי רק משל היתה. הספר פותח צוהר לחייהם של אנשים ובעיקר נשים במאה התשיעית לספירה, עת אמונות טפלות יותר או פחות שטפו את ראשיהם של אנשים, בזמן בו לכנסיה היה כח עצום ורב על חייהם, ממונם ואף גופם של אנשים, ובכך […]
אשה אחת עזבה איש אחד באחד הימים בפתאומיות רבה, והוא מתייסר ונעצב על לכתה. ואז, ביום ראשון אחד, קוטעת שיחת טלפון את תנומת אחר הצהריים שלו; האשה הזו מתקשרת, והוא מנסה לחפש משמעויות מיוחדות למועד המיוחד שבחרה להתקשר בו. (וחשבתי לעצמי שהייתי בטוחה שחיפוש משמעויות הוא עניין של נשים, אבל אולי אצל הצרפתים זה אחרת). […]
זהו סיפור תקופה בחייה של אזאר נאפיסי – עת היתה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה בטהרן, בזמן המהפכה החומייניסטית. בעצם זהו סיפור תקופה – אירן טרום המהפכה, בזמן המהפכה ולאחריה. או אולי – זהו סיפורם של אנשים, כמוני וכמוך, בתקופה סוערת במיוחד – תקופת המהפכה באירן, שלאחריה שונו אורחות החיים של הכל. אזאר נאפיסי היתה מרצה […]
במהלך קריאת הספרים הללו מצאתי עצמי לא פעם ולא פעמיים מחייכת למקרא דברי הכפירה המופיעים כאן, תחילה "בקטן" ובהמשך בטקסטים שלו הגיעו בטעות לותיקן כי אז רעשה הארץ. אלא שבניגוד ל"צופן דה-וינצ'י" הספרים האלה נותרו בתפוצה מינורית משהו, עם קומץ (יחסית) של משוגעים לדבר, וכך ניתן להמשיך ולהפיץ את דברי הכפירה הללו באין מפריע. […]
ואפתח בנימה ניו-ז'ורנאליסטית בעליל: לו ידעתי מהו ומיהו "היהודי האחרון", כנראה שלא הייתי מכניסה עצמי ל"הרפתקה" הזו; ולא משום שאינו ספר טוב, כלל וכלל לא. להיפך – הספר מצוין ביותר. אלא שאני נמצאת במקום אחר מזה שהייתי צריכה להיות בו כדי לקרוא את הספר הזה. ובכל זאת – פטור בלא כלום אי אפשר. היהודי האחרון […]
יש משהו נפלא בחזרה לספר שאהבתי בנעורי, ועוד יותר נפלא לגלות כי לא איבד מקסמו כלל, אלא להיפך – נוספו הבנה והנאה הבאות לאחר שנים של נסיון חיים ושל קריאת ספרים רבים. הספר סובב סביב חייהם של שני ילדים בעיירה קרתנית באלבמה, בשנות השלושים של המאה הקודמת. בעט מושחזת וברמיזות דקות מצליחה הרפר לי לתאר […]
"בפנינו.. התייצבה הגברת גול'יה גלמבוש… הנמנית עם קבוצת הנתינים הזרים החופשיים-בתנאים-מגבילים מטעמי מלחמה. … להלן רשימת ההגבלות החלות עליה: א. איסור להתרחק מתחום מושב העיר ללא אישור מיוחד ממשרד זה. ב. איסור – למעט מקרים דחופים או שקיבלו אישור מיוחד – לצאת מביתה לפני השעה שבע בבוקר ולחזור אחרי השעה תשע בערב. ג. חובה לשמור […]