סקירות ספרים

ילדי החירות – פאולינה סימונס

יש לה כוונות טובות, לפאולינה סימונס, באמת כוונות טובות. היא הלא סופרת כה פוריה, ותחת ידה יוצאים כל כך הרבה ספרים, שהם גם רבי מכר, וגם קריאים וזורמים ושוטפים ומרתקים… היא רוצה שקוראיה ילמדו קצת היסטוריה וקצת על רוח התקופה, ולכן ממקמת את הרומנים שלה בכל מיני תקופות מעניינות לאורך ההיסטוריה, כדי שגם נקרא וגם […]

אנשי פינות – אסתי ג. חיים

"אולי במקום חבוי, אי-שם בתוך חלל הנפש, הייתי רוצה שמישהו יקרא וידע את החיים שהיו כאן. לא את אלה הגדולים, החשובים, הנלמדים בין כה וכה, אלא את חיי הפינה המבוישים של מי ששורדים את הימים ללא מותרות וללא תהילה. הכתיבה הרי לא תשנה את החיים הללו, ובזכות הכתיבה לא נהיה פחות עניים או יותר בריאים […]

כביש מספר 1 – גיתית כבירי

"אני לא בוטחת באנשים שמגבשים דעה על ספר לפני שהם סיימו לקרוא אותו. זה חובבני, שטחי, ובכל הכנות מעיד רק עליהם ולא על היצירה. סופר לא מפסיק לכתוב ספר באמצע העבודה. קורא תפקידו לקרוא עד הסוף ורק אז לומר מה הוא חושב." ("עשתונות" – אופיר טושה גפלה, עמ' 125)  אז קראתי, עד הסוף, למרות שהבנתי […]

העונה האחרונה של מוטי ביטון – קובי עובדיה

מוטי ביטון, ילד בן 14, בן הזקונים במשפחה, אחרי שתי בנות, ילד שאמו חיכתה לו שיגיע, שיוולד לה כבר בן. גרים בירוחם, שזה שם נרדף לסוף העולם וקצת אחר כך. אמא, שתי בנות ובן. אתי – בת שלושים, בדיכאון. לא יוצאת מהבית, בכלל. פעם היו לה חיים, פעם יצאה וחזרה. עכשיו כלום. אמא – פוטרה […]

עשתונות – אופיר טושה גפלה

“So rose the dreadful ghost from his next and blackest opera. There, on the stage, stood the figure of a dead commander. And I knew, only I understood that the horrifying apparition was Leopold raised from the dead! Wolfgang had summoned up his own father to accuse his son before all the world!” (סליירי על […]

לגרגר זפת – יאכים טופול

"בזמן הכתיבה הייתי אני ולא הייתי אני. כתבתי על דפי המפות ועל עמודים שתלשתי מהספרים, כתבתי את האמת על כל מה שעברתי. כתבתי על המלחמה של הצ'כים והסלובקים נגד צבאות חמש המדינות וזה הכל אמת. את כל סבון-הזפת שיש בעולם אני אגרגר אם שיקרתי אפילו פעם אחת. החלטתי לכתוב את האמת שלי על כל הניירות…" […]

מזל עורב – אמיר גוטפרוינד

(אזהרה: בסוף הסקירה יהיה ספוילר, שיסומן, כמובן, כיאות.)  כשסיפרתי לחבר-אוהב-ספר שאני קוראת את "החדש" של גוטפרוינד, שכבר מזמן לא היה לנו, וכבר מזמן אנחנו מחכים, נאנח החבר הלז ואמר שכשקרא את "שואה שלנו" לא יכול היה להתיחס לספר כאל "סתם ספר" משום ש- "זה ספר עלינו, עלי, על קרית חיים, והרי גדלתי בקרית חיים". ממש […]

אלה יווניה קוראת ספרים