"בראשית היתה התהום. והיו ימים ונהרות ומקווי מים. העולם כולו היה חושך מתוך ובוץ שמנוני ומעמקים בתוך מעמקים. ובמעמקים שיכשכו יצורי התהום והחושך – לווייתן ותנינים ונחש עקלתון ונחש בריח. מתחת למים ובמקומות הראשונים שבהם החלה להסתמן מעין יבשה שררו ענקים קדמוניים – האימים והרפאים והזוזים.." (עמ' 262 – 263) ארץ ישראל היתה מאז ומעולם […]
(סיפור לא חינוכי) התפאורה – בית ספר תיכון במרכז הארץ. הנפשות הפועלות – מורות (בעיקר מורות) ותלמידים ותלמידות בני עשרה. הזמן – שבוע (בערך) לפני יום הזכרון. הסיפור? הרבה סיפורים קטנים הבונים יחד מיקרוקוסמוס שלא בהכרח נשמח להכיר, ואף-על-פי-כן הוא מרתק לגמרי. בני נוער ובנות נוער, בגיל הזה, שבו מתחילים להיות אנשים, שסימני ההתבגרות כבר […]
החלק השלישי בטרילוגיה; האפל מכולם, הקשה מכולם, הפחות ברור מכולם – ואף על פי כן – זה הנושא בחובו את הבשורה הטמונה בכל הספרים הללו גם יחד. החוף הרחוק ביותר נמצא בסופו של המסע, מסעם של גֵד הרב-מג, הקוסם הגדול מכולם בתקופה הזו, ושל אָרֵן, נסיך צעיר שאין בו כוחות קסם כלל, ואף על פי […]
אם הספר הראשון בטרילוגיה – הקוסם מארץ ים – הזכיר את הקוסם הצעיר ממנו בשנים רבות – הארי פוטר, הרי שהקברים של אטואן לוקח את הקורא/ת לעולם מוכר לא פחות, וישן בהחלט גם הוא – עולמם של מלכים וגמדים, כוחות אופל, וטבעת אחת – העולם המוכר לנו כל כך מטולקין. מוכר? בקווים כלליים בלבד; אין […]
"רק בדממה – המילה רק בחשכה – האור רק במיתה – החיים כחץ מבהיק עף הנץ בשמים הריקים" את אורסולה לה-גווין הכרתי בנעורי (לא אותה באופן אישי, כמובן) עת קראתי וקראתי וקראתי מכל מין וסוג (כמעט), עת ספרי הפנטסיה התערבבו עם ספרי המד"ב על אותם מדפים בספריה, וכל הספרים (כמעט) היו שער לעולמות חדשים, אחרים, […]
בסוף הם מתים. לא אין כאן שום ספויילר – הסיפור הוא אמיתי לגמרי, ובסוף גיבוריו מתים. למרות שהסופר מנסה לדמיין מה היה קורה אילו… למרות שהקורא/ת נלפת/ת בתקווה שהסיפור יסתיים אחרת (ממש כמו לראות את שלוש היריות בחניון של העיריה, ולקוות שהפעם השוטרים או המאבטחים יעצרו את הרוצח..) כן, בסוף הם מתים. אבל הדרך לשם, […]
פתיחה – יש ספרים שמרגע שלקחת אותם לידיך "נבלעים" בנשימה עצורה עד סופם, יש ספרים שמרתקים בתחילתם ואחר כך מתחילים להימרח ולהמשך ואם לא נזכור להם חסד נעוריהם לא נסיימם לעולם. יש ספרים שקצת "קשים להשגה", לוקחים את הזמן שלהם, ורק כעבור זמן מתגלה השאור שבהם; ויש ספרים שמרגע שנלקחו ליד, מיד מתחילה התהיה מתי […]