כנרת זמורה דביר

משחקי הרעב – סוזן קולינס

דיסטופיה – דיסטופיה (dystopia) היא ההיפך מאוטופיה. חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות שלטונית וניצול האנשים. ברוב היצירות הדיסטופיות, ממשלה מושחתת יוצרת או משמרת איכות חיים ירודה עבור האנשים, לעתים תכופות תוך כדי התניית הציבור שהחברה היא טובה וצודקת, אפילו מושלמת. רוב היצירות הדיסטופיות מתרחשות בעתיד.  ריאליטי – תוכנית מציאות; מאפייני תוכנית המציאות: הזולת, המתחרה, הוא אויב. על מנת […]

לוח חלק – נתן שחם

מאז תחב לידי חבר את "רביעית רוזנדורף" שלו, ואמר לי – קחי, תקראי; לא. את לא צריכה להחזיר (וזה אפילו לא היה שלו) אני מאד אוהבת את נתן שחם. היכולת שלו לכתוב סיפור ולא לוותר על ה"מסביב": על התיאורים, על האווירה, על השפה; כל אלה הפכו אותו בעיני לסופר שנעים ורצוי לחזור ולקרוא בספריו.  ב"לוח […]

נוטות החסד – ג'ונתן ליטל

".. אינני מנסה לומר שאני חף מאשמה כזו או אחרת. אני אשם, אתם לא, טוב ויפה. אבל עליכם להיות מסוגלים בכל זאת לומר לעצמכם שאת מה שעשיתי אני, גם אתם הייתם עושים. … אני חושב שמותר לי לקבוע בעובדה שהוּכחה על ידי ההיסטוריה המודרנית, שבמכלול של נסיבות נתונות כולם – או כמעט כולם – עושים […]

אל ארץ אחרת מאד – עדי ברק

בית שפע היא עיירה מרוחקת, ספק אופקים, ספק נידחת אף יותר, ויש בה בתים ורחובות, בית ספר, בית קברות ואפילו בית חולים. אבל שפע אין בבית שפע כלל.  בית שפע הוא ארץ אחרת מאד – מרוחקת, נשכחת ואין בה חמלה ואין בה רחמים.  רק אנשים שהביאו אותם לכאן פעם, השאירו אותם ושכחו.  פעם הביאו מרוקאים […]

כל מה שנהרס כל מה שנשרף – ולס טאואר

סיפורים על הספר הפסטורלי האמריקני, ומה שמסתתר מאחורי הפאסאדה הזו, העמדת הפנים הזו של פסטורליה. כי מאחורי השלווה כביכול, מאחורי העלווה הירוקה, השדות, הנחלים, מסתתרים חיים עצובים, מסוכסכים ובעיקר מבוזבזים. משפחות מפורקות, אנשים המתגעגעים לנשותיהם לשעבר, ילדים בין שני בתים, זכרונות עמומים מילדות לא מאושרת במיוחד; בכלל – הזכות החוקתית הכל-אמריקנית לרדוף אחר האושר לא […]

סיפור קטן ומלוכלך – רוני גלבפיש

מבחוץ הכל נראה מושלם, או כמעט; מבחוץ. איתן, ראש צוות בחברת מחשבים, נשוי לנעמי (במלרע), אהובת נעוריו, ציירת, אב לעלמא (ב-א', כדי שלא יחשבו שזה על שם המסטיק) הפעוטה; איש יפה. תמיד היה יפה. חיים בורגניים שקטים בפאתי הפארק הלאומי,  עם הרגלים קבועים, קפה בכוס שלו ושלה, עיתונים ושקט ביום ששי, גן לעלמא, ריצות ערב […]

ארמון הפרעושים – אליף שאפק

ארמון הפרעושים היה פעם בית מגורים מפואר שנקרא "ארמון בונבון" ובנה אותו גולה רוסי לאשתו, בערוב ימיהם, כדי לנסות ולהחזיר מעט שמחת חיים אליה; ולאחר שמתו שניהם עבר הבית בירושה לבתו הבלתי חוקית שנשארה בפריז, והיא מעולם לא בקשה לבקר בו, ונעזרה בסוכנות אחת כדי להשכירו.  בארמון בונבון שבאיסטנבול גרים כל מיני אנשים, ולכל אחד […]

אלה יווניה קוראת ספרים