מחבר: Greek Goddess (איריס גנור)

החוף הרחוק ביותר – אורסולה ק' לה-גווין

החלק השלישי בטרילוגיה; האפל מכולם, הקשה מכולם, הפחות ברור מכולם – ואף על פי כן – זה הנושא בחובו את הבשורה הטמונה בכל הספרים הללו גם יחד.  החוף הרחוק ביותר נמצא בסופו של המסע, מסעם של גֵד הרב-מג, הקוסם הגדול מכולם בתקופה הזו, ושל אָרֵן, נסיך צעיר שאין בו כוחות קסם כלל, ואף על פי […]

הקברים של אטואן – אורסולה ק' לה-גווין

אם הספר הראשון בטרילוגיה – הקוסם מארץ ים – הזכיר את הקוסם הצעיר ממנו בשנים רבות – הארי פוטר, הרי שהקברים של אטואן לוקח את הקורא/ת לעולם מוכר לא פחות, וישן בהחלט גם הוא – עולמם של מלכים וגמדים, כוחות אופל, וטבעת אחת – העולם המוכר לנו כל כך מטולקין. מוכר? בקווים כלליים בלבד; אין […]

הקוסם מארץ ים – אורסלה ק' לה-גווין

"רק בדממה – המילה רק בחשכה – האור רק במיתה – החיים כחץ מבהיק עף הנץ בשמים הריקים"  את אורסולה לה-גווין הכרתי בנעורי (לא אותה באופן אישי, כמובן) עת קראתי וקראתי וקראתי מכל מין וסוג (כמעט), עת ספרי הפנטסיה התערבבו עם ספרי המד"ב על אותם מדפים בספריה,  וכל הספרים (כמעט) היו שער לעולמות חדשים, אחרים, […]

בזעיר אנפין – ירמי פינקוס

 "משפחות-משפחות נברא העולם, ולכל משפחה גרעין משלה – אידאה, תשוקה או כישרון – שסביבו חגים כל בני המשפחה, איש-איש על פי דרכו, ולעולם לא יתעייפו מלדון ולדוש בו. שמענו למשל על משפחות ספרותיות: הסב בשעתו היה מו"ס, נכדה אחת עורכת כתבי-יד ומתהוללת עם משוררים ואילו השנייה ששמה הולך לפניה בחוגי התרגום, עיניה מצטעפות בכל פעם […]

HHhH*/למוח של הימלר קוראים היידריך – לורן בינה

בסוף הם מתים. לא אין כאן שום ספויילר – הסיפור הוא אמיתי לגמרי, ובסוף גיבוריו מתים. למרות שהסופר מנסה לדמיין מה היה קורה אילו… למרות שהקורא/ת נלפת/ת בתקווה שהסיפור יסתיים אחרת (ממש כמו לראות את שלוש היריות בחניון של העיריה, ולקוות שהפעם השוטרים או המאבטחים יעצרו את הרוצח..)  כן, בסוף הם מתים. אבל הדרך לשם, […]

בין חברים – עמוס עוז

מן השנים שעברו עלינו אנחנו נושאים עמנו בדרך כלל את הדברים הטובים, כי הדברים שאינם כאלה, לו יהדהדו בזכרוננו באופן תדיר עלולים להגדיש את סאת הצער והעצב, ומי יודע לאן זו תוליך אותנו. ואין הדברים הללו, שאינם זכרונות טובים דווקא ארועים טראומטיים המשאירים צלקות מגרדות ומדממות, אלא יותר עניינים קטנים, אינצידנטים חסרי חשיבות, שרק אם […]

ציפור קטנה, לב פועם – מרים טֵייבז

פתיחה – יש ספרים שמרגע שלקחת אותם לידיך "נבלעים" בנשימה עצורה עד סופם, יש ספרים שמרתקים בתחילתם ואחר כך מתחילים להימרח ולהמשך ואם לא נזכור להם חסד נעוריהם לא נסיימם לעולם. יש ספרים שקצת "קשים להשגה", לוקחים את הזמן שלהם, ורק כעבור זמן מתגלה השאור שבהם; ויש ספרים שמרגע שנלקחו ליד, מיד מתחילה התהיה מתי […]

אלה יווניה קוראת ספרים