סקירות ספרים

קצֶה – גלית דהן-קרליבך

לפעמים טוב להמתין קצת עם כתיבת הסקירה על ספר זה או אחר, משום שאם "אשן על זה לילה" אולי אתעורר עם תובנות אחרות.  וזה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה, שבזמן הקריאה בו שקלתי אותי להפסיק אולי להמשיך בכל זאת (והרי נותרו לי רק עוד כך וכך עמודים… והיא כותבת כל כך יפה), משום […]

תא 21 – אנדרס רוסלנד, ביורג הלסטורם

מוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" מהווה עבורי, זה שנים, מקור לא אכזב להמלצות על ספרים; למדתי כבר מאלה מבקרים להימנע, מחשש ספויילרים, או סתם כי כתיבתם לא תורמת מבחינתי דבר להכרת הספר (אבל כן להגותם ולמשנתם התיאורטית), ואלה מבקרים דעתם קולעת בדרך כלל לדעתי ועל כן המלצותיהם או ביקורותיהם יכולות לקבוע עבורי אם אקרא ספר […]

חשבון רדום – נתן שחם

"'אדוני משקיע בלשון מאמצים רבים כל כך שלא נותר בו כוח לכתוב סיפור פשוט. הספרות אינה זקוקה לסלסולי לשון אלא דווקא להפך, לדיבור ישיר. יתכבד אדוני ויכתוב סיפור פשוט, הלשון תסתלסל מעצמה,' כתב למורגנשטרן עורך ירחון עברי." (עמ' 17)  ישנם סופרים וסופרות שכל ספר מפרי עטם שאניח עליו יד אקרא, אפילו אוהַב; נאמר: מרגרט אטווד. […]

MaddAddam – Margaret Atwood

There’s the story, then there’s the real story, then there’s the story of how the story came to be told. Then there’s what you leave out of the story. Which is part of the story too.” סגירת מעגלים; מעגלים שנפתחו ב"בז וניאלה" וב"שנת המבול" נסגרים בספר הזה – מאדאדאם, השלישי בטרילוגית מאדאדאם של אטווד. אם […]

מתנת האפֵלה – ו"מ גַ'מבַּנקו

אמא שלי תמיד דגלה בעיקרון שספרי קריאה לא קונים הביתה, לשם כך יש ספריה. כך הבית שלנו ("החדר", למען האמת, כי בשנות ילדותי זה היה כינויו של הבית) התמלא מילונים, לקסיקונים, מעט ספרי שירה, וכל מיני ספרים שאין למצוא ב"סתם" ספריה.  בשנים האחרונות התרופפה קצת המשמעת בעניין הזה אצלה; זה לא שהיא חדלה לשאול ספרים […]

קחי אותי אלַי – מ' ג' היילנד

במאמרה – לשון הווה, נמאסת – מצטטת דורית רביניאן את הסופר (הכה נפלא) פיליפ פולמן:  "אני חש קלאוסטרופוביה, לחוץ תחת מכבש המיידיות כל הזמן". ומתוך מאמר של פיליפ הֶנְשֶר – סוכנת סופרים מלונדון, הוא כתב, אמרה לו שהיא שוקלת ברצינות לפרסם הודעה באתר האינטרנט שלה: "לא יתקבלו כתבי יד שעוסקים בתאומים מתים, ולא רומנים שכתובים […]

שנות החלב – יערה שחורי

שלוש נובלות וסיפור. הראשונה, שנתנה את שמה לספר – שנות החלב – סיפורה של עיר בלי ילדים, שהגברים, בחלקם הגדול, עזבו, בלי חיות. עיר נצורה ובחוץ צבא ערטילאי. שיש בה אספקה בלתי סדירה של מוצרי מזון ומוצרים אחרים, שהאנשים בה חיים את הרגע, עם אופנות מתחלפות, כדי שאנשים יהיו כל הזמן עסוקים; עסוקים מכדי לחשוב, […]

אלה יווניה קוראת ספרים