כנרת זמורה דביר

הבת האובדת – נילי לנדסמן

יולה, שפעם קראו לה איילת, כשהיתה ילדה, גדלה בקיבוץ, כמו כל הילדים, ועזבה את הקיבוץ כמו רבות ורבים מבני הדור שלה. חלקם התברגנו והתבססו, מעטים עשו להם שם בעולם או בארץ, ויש גם כאלה שמחפשים את מקומם. יולה עדיין מחפשת, כך זה נראה. נודדת בעולם, הצטרפה להארה קרישנה. מצאה שם אהבה, ואחר כך כבר לא. […]

ילד רע – יעל שכנאי

ערב אביבי אחד, רגיל ככל הערבים באביב, עוד לא חם מדי, וכבר לא קר בכלל, והשגרה המבורכת נמצאת בכל מקום; ובכן, בערב אביבי אחד שכזה, ערב רגיל לגמרי, מתהפכים עליך חייך. לתמיד. את יוצאת לצעידת ערב עם אישך, והערב יפה להלל, וכשאתם חוזרים לביתכם, את מוצאת שם ניידת ושוטרים, והם, ללא כחל ושרק עוצרים את […]

דירת שותפים – בת' אולירי

סוגת הרומן הרומנטי, או הרומן למשרתות (אם נתכוונן לתקופה מוקדמת יותר), זכתה תמיד להצלחה מרובה בקרב הקוראות (בעיקר), ולא לחינם; סיפור שיש בו אהבה גדולה בין איש לאשה, כזו שהם אינם מזהים בתחילה, מלוּוה בקשיים שנראים בלתי פתירים, עם כל מיני מכשולים בדרך, וכמובן – סוף טוב, כל מה שנשאר הוא רק למלא בתוכן את […]

בלדה לנחשים וציפורי שיר – סוזן קולינס

בראשית היו "משחקי הרעב" ששילבו ריאליטי ("השרדות"?) יחד עם דיסטופיה: קץ העולם כמו שאנחנו מכירים אותו; ארצות הברית של פעם הפכה למדינה אחת המחולקת למחוזות, אלה שפעם התמרדו כנגד הקפיטול, והפכו למחוזות הנתונים תחת המגף הדורסני של השליטים, כאשר כל אחד מן המחוזות ממונה על משאב מסוים לטובת הקפיטול. אנשי המחוזות חיו תחת מחסור תמידי, […]

מחר ניסע ללונה פארק – אילנה ברנשטיין

אשה אחת צעירה, צעירה למדי. אם לשני ילדים, בת שש ובן חמש. אין אב בתמונה, אולי עזב, אולי מת. חד-הורית, כך היא מכוּנה (ולעתים יש המכנות אותה "זונה" או "זונה פמיניסטית"). הזמן  – שנות השמונים של המאה הקודמת, כשלהיות אם יחידנית לא היה ממש מקובל בחברה. בודאי לא בשכונה שהיא מתגוררת בה. שכונה המרוחקת מן […]

השתיקות – יובל ירח

"צאו וראו, קרקוב היתה עיר של יהודים, 60 אלף, ולגטו נכנסו פחות מ־ 20 אלף, ומגטו קרקוב נשארו פחות מחצי שנכנסו לפלשוב, ומשם, מזוועת אמון גת כמה יצאו חיים? ומאלה שהגיעו לבירקנאו מפלשוב באוגוסט, הסלקציה לקחה יותר מחצי, הרבה יותר, ומאלה שנשארו בבירקנאו וקיבלו מספרים, כמה נשארו? אומרים שבבירקנאו מחזיקים בחיים בין שלושה שבועות לשלושה […]

לב המעגל – קרן לנדסמן

צריכים היו שני כוחות כבירים בהחלט כדי שאגיע לקריאת הספר הזה בזמן הזה; סיני אחד (או אולי יותר) שאכל עטלף (או אולי פנגולין) בשוק האוכל בעיר שאת שמה לא שמעתי עד לפני חודשיים – ווהאן שבסין, ונגיף מסתורי שהחל עושה דרכו, קודם באותה עיר ולאחר מכן התפשט באופן אקספוננציאלי (כפי שנכתב בכל מיני מקומות) גם […]

אלה יווניה קוראת ספרים