טוב, זה יהיה קצר הפעם. בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה , ההגדרה של כדור הארץ היא: לא מזיק ברובו (באנגלית זה אפילו קצר עוד יותר: Mostly Harmless). וזה בערך מה שאפשר להגיד על חף מפשע – לא מזיק. מצד שני גם לא ממש מעניין. דיוויד סאלאי, שהוא סופר בריטי, מנסה לכתוב מנקודת מבטו של סוכן המודיעין […]
היכרותי עם ארי דה לוקה החלה עם קריאת הר אדוני , שהיה להיט ענק עם צאתו לאור, ולא בכדי – ספר יפהפה, מלא חמלה ואהבה. מובן שכשיצא לאור אתה שלי שלו, מיהרתי וקראתי גם אותו, ואהבתי; קצת פחות, אבל אהבתי. אחר כך הגיע לידי שלושה סוסים שבו כבר נהניתי בעיקר מהשימוש בשפה, מההיגדים המצויים בו, […]
"'מוזר', אמר לי טוני… 'שומעים על זיוף ציורים כל הזמן, אבל אף פעם לא על זיוף ספרותי. אני שואל את עצמי למה. כי הביקוש נמוך כל כך? לא ממש. כי קשה לעשות את זה משכנע? ודאי שלא. קל מאד להערים על מומחים. רק תחשוב על היומנים של היטלר ועל כל הסנובים שנפלו בפח. אני חושב […]
ספרים על ספרים יש בהם קסם מסוים; כך אהבתי את "הסיפור השלושה עשר", את "צילה של הרוח" ועוד ועוד. המדריך למצית בתי כותבים בניו אינגלנד התכוון גם הוא להיות ספר שכזה. סם פלסיפר שרף בטעות (כך הוא אומר) את ביתה של אמילי דיקנסון, ובאותה הזדמנות מצאו את מותם גם שני אנשים שהיו באותו זמן בבית. […]
סיפור חייה של אשה שהפכה אפיפיורית, ואין זה ידוע אם היתה או לא היתה, ואולי רק משל היתה. הספר פותח צוהר לחייהם של אנשים ובעיקר נשים במאה התשיעית לספירה, עת אמונות טפלות יותר או פחות שטפו את ראשיהם של אנשים, בזמן בו לכנסיה היה כח עצום ורב על חייהם, ממונם ואף גופם של אנשים, ובכך […]
שני אנשים – שני סיפורים. ליאו איבד את אהובתו בזמן הטיול באקודור. נהג משאית שיכור פגע במשאית בה נסעו ואלני נהרגה. אחרי קבורתה חוזר ליאו לאנגליה אך הולך לאיבוד בחייו נטולי אהובתו המתה. הוא רואה את דמותה בכל חרק, בכל חיה, בכל משב רוח. הוא מתחיל לדבר לזבובים, ליונים, לעלים. הוא מנהל מחברת ובה רשימות […]
ואחרי שנגמר כולו, בהתבוננות לאחור – מה היה לנו? היה ספר על נדודים של נער בן 16, פליט מביתו, שאביו חסר אונים (הלום קרב?) ואמו חיה במקום אחר: שחקנית, והוא נודד מטקסס למקסיקו. והיו לנו סוסים – הסוס של גיבור הסיפור, וסוסו של חברו הנודד עמו, וסוסו של הנער שמצטרף אליהם בדרך, ונעלם, וסוסו נגנב […]