לפני מספר ימים, שבוע או שבועיים, הגיע אלי הספר "אמונה" מאת דרור משעני, שהוא הספר הרביעי בסדרת ספרי הבלש אברהם-אברהם. התחלתי לקרוא בו, ומצאתי שאם ברצוני באמת ליהנות ממנו, עלי לקרוא את הסדרה מההתחלה, אם כי אפשר, אולי, ליהנות מקריאת הספר בפני עצמו, אלא  שיש בו, ממש בהתחלה, כמה ספויילרים לספרים הקודמים.

בסופו של דבר החלטתי לקרוא מן ההתחלה ופניתי אל הספר הזה.

נאמן לסוגתו – החוקר אברהם אברהם הוא איש בודד, כזה שהעבודה ממלאה חלק לא קטן מחייו. אין לו חיי חברה עשירים, ואת זמנו הפנוי הוא ממלא בצפייה בסדרות מתח ובקריאת ספרי מתח, תוך שהוא מוצא בהם את כל הפירכות ואת כל ההוכחות לטעויות הסופרים והתסריטאים.

אשה אחת מתיצבת באחד הימים בתחנת המשטרה ומדווחת על העדרו של בנה הבכור. יצא לבית הספר ולא שב. החוקר – אבי אברהם – מנסה תחילה לפנות אל ההסברים ההגיוניים, אולי הלך לחבר או לחברה, אולי ברח מן הבית, בכל זאת נער בגיל העשרה יש לו כל מיני עניינים פרטיים שההורים אינם מודעים להם.

האב עובד בצי הסוחר, נעדר מן הבית. יצא ביום בו נעלם בו, כמה שעות לפני שהנער הלך לבית הספר.

כשחלף היום הראשון והנער לא חזר לביתו, אף לא אותר בשום מקום, החלה חקירה קצת יותר רצינית, אם כי עדיין במגבלות התקציב ותחת ההנחה שהנער אכן יימצא בעוד מספר שעות או ימים.

נחקרים השכנים, המורים, חבריו לכתה. מתברר כי הנער היה מופנם למדי, עסוק בענייניו, תלמיד בסדר גמור, לא היו לו שום תכניות או קשיים מיוחדים.

השכן מן הדירה מתחת, שלימד אותו שיעורים פרטיים באנגלית, גילה עניין מיוחד בחקירה, ובדרך מאד מסוימת ניסה להשפיע עליה, אלא שמשהו שם לא צלח, ולא ברור למה.

מאחר שהחקירה לא לגמרי הובילה לשום מקום, הנער לא נראה כלל מרגע שיצא מדלת הבית, ולא נמצאו כל רמזים בדבר מה שיכול היה לקרות, ולאן יכול היה להעלם, צורפו שני חוקרים נוספים, למורת רוחו של אברהם, לחקירה.

לקראת סופו של הספר, ופענוח התעלומה, ניקרה בראשי הידיעה כי כבר הכרתי סיפור דומה לזה, ולא הצלחתי להזכר היכן בדיוק.

עד שסגרתי את הספר ופניתי לחפש ברשת קישורים לביקורת הזאת. אז עלה קישור לסרט, צרפתי, שנעשה על פי הספר לפני מספר שנים, ושצפיתי בו, וכל מיני חוטים התחברו לי סוף סוף.

במסורת ספרי המתח, התפנית בסיומו של הספר, פתרון ההעדרות, מפתיע ומטריד למדי, וכל הספר כולו מרתק, הן בסיפור, והן בתיאור דרכי החקירה והעבודה המשטרתית.

טוב שהגעתי, בסופו של דבר אל הספר הזה.

מומלץ לסוגו.