חוץ לארץ. עד לא מכבר, מושא חלומות של הרבה שנים. כן, היו פעם שנים כאלה שלחוץ לארץ נסעו רק מעט מאד, והטיול יכול היה להיות חד-פעמי.
ולחיות בחוץ לארץ, זה בכלל נראה בלתי מושג. רק שליחים מטעם ארגון זה או אחר נסעו לשבת בארץ אחרת כמה שנים ואחר כך חזרו.
מי שעזב לגמרי קראו לו "יורד", והסתכלו עליו בבוז מסוים, או חדלו להזכירו בשיחות אקראי.

אבל בימינו אלה, נסיעה לחו"ל הפכה לעניין יומיומי, ואפשר לעבור לגור בארץ אחרת, לתקופה קצרה או ארוכה.

כך עשו תמנע ורועי בירח הדבש שלהם. היא אמרה שהלוואי שיכולה היתה להשאר לחיות במקום הזה שהגיעו אליו באיטליה, והוא, במחווה רומנטית להפליא, קרע את כרטיסי הטיסה (או, לא כל כך רומנטית, כי הרי ניתן להוציא את כרטיסי הטיסה מחדש, אבל יש משהו מרנין במחווה תאטרלית שכזו).

ונשארו באיטליה. רילוקיישן, מילת הפלאים, שמאחוריה כל כך הרבה חלומות שיכולים להתגשם.

או שלא.

כי גם מי שעבר לחיות בארץ אחרת, עם עצמו עבר, עם כל "שק" צרותיו, ותכונות אופיו. ואי אפשר להמציא את ה"עצמי" מחדש בארץ אחרת. מה גם שתמנע ורועי לא יכולים היו להתנתק לגמרי מהחיים שהיו להם לפני שהחליטו, בגחמה רגעית, להשאר באיטליה.

כי גם באיטליה צריך להתפרנס, ואי אפשר לחיות רק מחלומות ואהבה, ויש גם ילד שצריך לגדל, ובית ספר שצריך לשלם את שכרו. הם בחרו בית ספר פרטי לסהר, בית ספר שיש בו רק מעט מאד תלמידים, ומנהל בית הספר מבקש שישלמו כי אי אפשר שלא לשלם.

…מאז בכל ערב דיברנו על התשלום לבית הספר ובכל פעם אחד מאיתנו אמר שאפשר להחזיר אותו ללמוד בבית ספר רגיל והשני השיב שזה לא רעיון טוב." (עמ' 17)

בבית, בארץ, נשארו ילדיו של רועי מנישואיו הראשונים, וחובותיו לתשלום המזונות, שהוריו נושאים בהם במקומו, והם מתחננים, בשיחות טלפון חוזרות ונשנות שיעביר להם כסף כי גם מקורותיהם מידלדלים.

בשכנות להם נמצא ביתו של אציל אחד, שעמד ריק שנים רבות ויום אחד מגיע לשם בעל הבית, שירש את הבית מסבתו, והשער נפתח, ולרגע נדמה שמשהו בחייהם ישתנה. איזשהו קשר נוצר בינם לבין האיש הזה.

הספר כולו, נובלה, בעצם, מובא בפני הקוראת על ידי תמנע. חיפושי העבודה העקרים בעיקרם, הנואשוּת, הנזקקוּת התמידית. החיים על הסף, כל הזמן על הסף.

עד שבא חג המכשפה הטובה – בפאנה.

בשישה בינואר חוגגים באיטליה את חג המכשפה. בֶּפאנָה, המכשפה הטובה, חומקת מבין הצללים אל פתחי הבתים, היא מתחבאת בפינות ומצליחה להטמין בתוך גרביים התלויים על ארובות הקמינים ממתקים או גושי פחם. ידיהם המלוכלכות של הילדים הרעים יעידו בפני זרים שלא מצא סוכריות בגרביים שלהם. יומה של בפאנה הוא גם היום האחרון של חופשת החורף." (עמ 116)

בחג המכשפה אולי יקרה משהו טוב.

אחרי הכל – היא המכשפה הטובה.

הטבה מיוחדת לקוראי הבלוג בחנות "המגדלור" בקניה בחנות או בקניה טלפונית