עשרים שנים עבדתי בהיי-טק הישראלי, בכל מיני חברות. ישראליות וזרות, סטארט-אפים וחברות נסחרות בבורסה, אחרי גיוס ראשון, אחרי גיוס חמישי. רובן נמכרו או נסגרו או נמכרו ונסגרו. הכרתי את תחילתה של מה שאחר כך נחשב ל"תרבות ההייטק" עם עבודה ב"אופן-ספייס", ארוחות עם תלושים, ואחר כך כרטיסים (טרם היות הטלפונים החכמים והאפליקציות), סופי השבוע עם משפחות […]
העניין הכי מצער בקשר לספריה של קוני וויליס הוא העובדה שכמעט לא תורגמו מהם לעברית; לא מתרגמים כי "זה לא מסחרי" וכך היא פחות מוּכּרת, ומשהיא פחות מוּכּרת, היא פחות מוֹכרת, ומיד נהיה מין מעגל קסמים שכזה. וזה חבל. כל כך חבל. כי כל ספר של קוני וויליס, לפחות מאלה שקראתי עד היום, הוא חכם, […]
נניח שאת בהריון אבל לא באמת התכוונת להיות בהריון. אולי את צעירה מדי, אולי ילד יקלקל לך עכשיו את התואר או את הקריירה, אולי יש לך כבר ילד או שניים או שלושה, ועוד ילד יכביד עליך מאד. מתישהו, אחרי שחשבת על זה לא מעט, תגיעי, מן הסתם לוועדה להפסקת הריון. אם את מאד צעירה או […]
דו"ח נטישה. עד עמוד 64 הגעתי ואין לי שום צורך להמשיך. השפה הכמו גלותית (חיקוי של סופרי עבר?), הדברים החוזרים על עצמם (כדי למלא את הספר בעוד ועוד טקסט?). לא מספיק מעניין.
הנפילה הגדולה של הבורסה בניו יורק, זו שהחלה ב- 24 באוקטובר, 1929 (יום חמישי השחור) והמשיכה בימים שלאחריה, הביאה בעקבותיה תקופה ארוכה של שפל כלכלי בארצות הברית. הנפילה הזו היוותה אבן דרך בדברי ימי הכלכלה המודרנית, ומשמשת, עד היום, כתמרור אזהרה בפני השקעות ספקולטיבית, כנגד הלוואות שאין כנגדן מספיק בטחונות. מנגנוני הפיקוח היו אז קטנים […]
אפשר לקרוא את הספר הזה כמו (סוג של) ספר הרפתקאות משולב פנטזיה על מאבקים בין רע וטוב, עם קורטוב של חולשות אנוש של הגיבור; אפשר לקראו בעיניים של נער או נערה, המתוודעים ל(עוד) עולם בדיוני / דמיוני וכוחם של אלה; אפשר לקרוא את הספר בעיניים פילוסופיות משהו; ואפשר לקראו גם בכל האפשרויות גם יחד. בכולן […]
משחקי מחשב, מה אני בכלל יודעת עליהם? בילדותי ובנעורי משחקים היה משהו שהיו עושים בחוץ, עם כדור, או חבל או חמש אבנים, ואם בפנים, אז משחקי לוח ("חבילה הגיעה" היה להיט). מחשב היה משהו רחוק, מכונה עם כל מיני גלגלים, סרטי נייר, כרטיסיות נייר, בחדר גדול עם אנשים בחלוקים לבנים סביבו. אחר כך הגענו לחדרי […]