פעם, כשהעולם היה צעיר יותר, אפשר היה לקרוא את הטרילוגיות האלה, ספר אחרי ספר, בלי הפסקה ביניהם, וכך לא נזקקה הקוראת לרענן את זכרונה באשר לתפקידן ומקומן של הגיבורות, ואף של הגיבורים. אלא שהימים האלה חלפו, ועתה צריכה הקוראת, בפרק הראשון לנסות ולזכור מיהו מי, ומה תפקידה של כל דמות. לשמחתה של הקוראת הזו, פרק […]
הו, איזה כאוס משובח, וכמה ריפרורים לספרות הריגול של אנגליה הישנה והטובה, ובכלל לאנגליה הישנה והטובה. אפשר אפילו להתבלבל ולחשוב שהספר הזה נכתב פעם, אלמלא הטלפונים הסלולאריים שנעדרו מן הספרות ההיא, וקו הרקיע הלונדוני שלגמרי השתנה מאז. אז מה היה לנו כאן? אזכור למלחמה הקרה, מרגלים של פעם שנעלמו או לא היו, הטעיות על הטעיות, […]
דומה שהרבה זמן חלף מאז קראתי ספר כזה שריתק ודכדך אותי לגמרי, שמשך ודחה אותי בו בזמן, שרציתי להמשיך לקרוא בו, ודחיתי, בכל יום את המשך קריאתו. זמן רב חלף מאז קראתי ספר שכה רחוק היה מימינו אלה, וכה קרוב אליהם, עד שלעתים קראתי משפט ושבתי וקראתי אותו שוב ושוב, מזכירה לעצמי שנכתב לפני כמעט […]
החיים, את יודעת. כאלה הם החיים. ידין ומוריה גדלו יחד, דלת מול דלת באיזו התנחלות. ישוב קטן שכולם מכירים את כולם, עם בית ספר אזורי, כי בישוב קטן לא כדאי להחזיק בית ספר, ועם אוטובוס צהוב שלוקח ומחזיר את הילדים אל ומבית הספר. עם צרכניה אחת, שהמחירים בה גבוהים קצת יותר מאשר בסופרמרקטים בעיר, כי […]
בין כל הרומנים ההיסטוריים התופסים מקום נרחב על מדפי הספרים, לאסף ענברי, כך נדמה לי, יש סוגה (או תת-סוגה) משלו. הספרים שלו נקראים כרומנים מרתקים למדי, אולם מכילים פירוט היסטורי מדוקדק, ואני חושבת שאף מדויק. השפה ה"רזה" הכמו עיתונאית שהוא משתמש בה מסתירה תחתיה רבדים ורבדי-רבדים של רגשות שוצפים ונימי נפש של גיבוריו. יש הרואים […]
קריאה מחודשת בספר שקראתי בעבר, גם אז קראתיו בשפת המקור, ועתה בתרגום, מזמנת הנאה חדשה ואחרת מן הספר. אין צורך למהר לקרוא את הספר עד סופו, כדי להתיר את נפתולי העלילה, כי הסוף כבר ידוע, וניתן לאתר פינות חבויות שאולי אז דילגתי עליהן, ובכלל אפשר להתענג אף הרבה יותר מאשר בקריאה ראשונה. וכאן אני פותחת […]
איך להתחיל? זה ספר מתח, אבל לא באמת ספר מתח. אין גופה שצריך למצוא את הרוצח או הרוצחת. יש גופה, אבל כבר מהתחלה יודעת הקוראת מי הרג את מי ולמה. אין שום תעלומה שצריך לפתור. אבל יש חיים, שעד לפני איזה זמן היו רגילים לגמרי, פחות או יותר, כי אין באמת חיים רגילים לגמרי, וכל […]