אחוזת בית

החקיין – דייוויד בלבין

"'מוזר', אמר לי טוני… 'שומעים על זיוף ציורים כל הזמן, אבל אף פעם לא על זיוף ספרותי. אני שואל את עצמי למה. כי הביקוש נמוך כל כך? לא ממש. כי קשה לעשות את זה משכנע? ודאי שלא. קל מאד להערים על מומחים. רק תחשוב על היומנים של היטלר ועל כל הסנובים שנפלו בפח. אני חושב […]

לב מתעורר – גיל הראבן

יש סופרים שדי בכך שיוציאו ספר כדי למלא את לבי שמחה; שמאז שהכרתי ספר אחד שלהם, אני חוזרת אליהם שוב ושוב, שברור לי לגמרי שספר חדש פרי עטם "ינחת" על מדפי זמן קצר לאחר צאתו לאור. כזו היא גיל הראבן, שמאז "שאהבה נפשי" שלה, אי אז בראשית המילניום הזה, אני שמחה עם כל ספר חדש […]

הסופר שגילגל אטריות – מא ג'יאן

"החוק מגן רק  על בעלי הכוח, כל השאר נאלצים לשחק את הקורבן."  הסופר המקצועי, המקבל משכורתו מן המפלגה, כמו גם את דירתו ואת הקצבת האוכל שלו (הזעומה יש לומר) נפגש תדיר עם תורם הדם המקצועי, שיוזמתו לתרום דם בכל עת, ולאחר מכן הקמת ארגון של תורמי דם, כל אלה עלו בקנה אחד עם מטרות המפלגה […]

השקרים האחרונים של הגוף – גיל הראבן

שתי אחיות הבכורה – אלישבע – איטית מעט, גמלונית מעט הצעירה – אלינור – הופכת בכורח הנסיבות לבכורה.. לאחראית. אלינור היא המספרת… אשה נשואה באושר מסוים ל"מלח הארץ" (שהיא קוראת לו: "ארץ המלח"), נושאת עמה משא נורא של כאב: אלישבע נאנסה בנעוריהן על ידי "הדוד מאמריקה". דוד – שהוא בעצם בן-דוד של אבא, שריד אחרון […]

האשה בלבן – ווילקי קולינס

וילקי קולינס – שלא הכרתיו קודם, ואין לי אלא להצטער על כך, הוא בן זמנו של דיקנס, ונחשב לראשון סופרי המסתורין. והספר? – לעילא: עלילה מפותלת סביב מעמדות וגאוה, כבוד ואהבה.. התחזויות , זהויות מתחלפות, מי שנראה איש מצוין אינו כזה.. התיאורים: ספר תקופתי מן הסוג של דיקנס (כבר אמרתי), טום ג'ונס של פילדינג, ספריה […]

נער החידות ממומביי – ויקאס סווארופ

אתחיל מהסוף – מומלץ מומלץ לאלה שאינם מחפשים רק "קאנון" ו"ספרות מופת" (ושאר סופרלטיבים) מומלץ לאלה שאוהבים ספרים הכתובים היטב, בשפה קולחת, מרתקים (במידה מסוימת) – כמוני, בקיצור ראם מוחמד תומס, אסופי, הנע ונד בין מקומות ובתים זוכה במשחק "מי רוצה להיות.." בפרס הראשון, ומשמארגני המשחק מערערים על זכייתו ומבקשים לשלול אותה ממנו.. סיפורו של […]

אלה יווניה קוראת ספרים