רציחות האלפבית – אגתה כריסטי

הוצאת עם עובד החלה, בשנים האחרונות, להוציא לאור בתרגום מחודש כמה וכמה מסופרי המתח שאהבנו לקרוא לפני עשרות שנים, ביניהם, כמובן, המלכה הבלתי מעורערת – אגתה כריסטי. תרגום חדש מטבע הדברים הופך את הקריאה לנגישה יותר, ודאי לבני הדור הצעיר (שלא יבינו על מה ולמה ההתרגשות), ואף לבני דורי שהתרגומים הישנים נראים להם לפתע (או לא לפתע) מגושמים למדי.

ואם בתרגום עסקינן, איני מקנאה כלל וכלל במתרגמת המצוינת של הספר הזה – מיכל אלפון – שנאלצה לבחור בין שמירה על סדר האלפבית העברי, לבין זה הלועזי, ולהחליף את האות C ב- ג' (ואז למצוא שמות דומים לאנשים ולמקומות). אלפון בחרה באלפבית העברי, ולוּ שאלה אותי הייתי בוחרת אחרת, ומוסיפה ביאורים, אבל פרט לכך, הרי שתרגומה מעולה לגמרי.

הרקול פוארו, אחד משני גיבוריה האלמותיים של כריסטי, קיבל לביתו מכתב ובו הודעה על רצח שעתיד להתרחש בעיירה אנדובר בתאריך מסוים, וחתום על ידי א.ב.ג. ואכן, ביום שנקבע במכתב נרצחה אשה אחת באנדובר, ששמה גב' אשר.

זמן קצר לאחר מכן התקבל מכתב הנוקב ברצח עתידי בעיירה בקסהיל-און-סי, ואכן בתאריך הנקוב נרצחה באותה עיירה אשה צעירה, העלמה ברנרד.

המכתב השלישי הצביע על רצח עתידי בגמפטון-און-סי, אך עוד לפני שהספיקה המשטרה להערך, התבצע הרצח הנוסף, והפעם הנרצח הינו אדם מוכר, עשיר ורב השפעה – סר ג'פרי גלדסטון.

המשטרה הניחה לפוארו גישה לחקירה, משום היותו המקור לכל המכתבים. פוארו, מצידו, הוסיף על חקירות המשטרה בגבשו צוות המורכב מקרוביהם וחבריהם של הנרצחים, כנהוג אצל כריסטי: קבוצה קטנה וסגורה של אנשים. שלא כמוכר בספרים האחרים של כריסטי, כאן החבורה התגבשה בעקבות מקרי הרצח.

"… יותר ויותר אני מתעניין בהתפתחויות האנושיות העולות מתוך הטרגדיה הזאת. יש לנו כאן שלוש דרמות של חיי משפחה. קודם כל אנדובר – כל חייה הטרגיים של גברת אשר, תלאותיה, תמיכתה בבעלה הגרמני, מסירותה של האחיינית. רק על זה אפשר לכתוב רומן שלם. אחר כך, בקסהיל – ההורים המאושרים, החביבים, שתי הבנות השונות כל כך זו מזו – הטיפשונת החמודה הריקנית, ומייגן חזקת האופי ועזת הרגש, עם שכלה הצלול ותשוקתה חסרת הרחמים לאמת. והדמות הנוספת – הסקוטי הצעיר המרוסן עם קנאתו הלוהטת וסגידתו לנערה המתה. ולבסוף, הבית בגמפטון-און-סי – האישה הגוססת, והבעל השקוע באוסף שלו, אך גם מתחיל לרחוש רגש חם ואוהד לנערה היפהפייה העוזרת לו בהבנה שכזאת, וגם האח הצעיר ממנו, נמרץ, יפה תואר, מעניין, שמסעותיו משווים לו זוהר רומנטי.
וראה, הייסטינגס, באופן רגיל שלוש הדרמות הנפרדות האלה לא היו נפגשות לעולם. כל אחת מהן הייתה ממשיכה במסלולה בלי שישפיעו זו על זו. התמורות והצירופים של החיים, הייסטינגס – הם מרתקים אותי ללא הרף.
" (עמ' 166 – 167)

וכריסטי, כמו כריסטי, מובילה את הקורא/ת באף; אם גילינו כבר באמצע הספר מיהו הרוצח, מובטח לנו כי טעינו. ומובטח לנו כי פוארו יפענח את התעלומה, בעיקר על ידי ניתוח התנהגותם של אנשים ונשים, והקשבה לכל דבריהם.

 

תענוג צרוף מלוּוה בנוסטלגיה.

ומה צריך יותר מזה בימי-קורונה?

 

רציחות האלפבית – אגתה כריסטי. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת: עם עובד. 279 עמודים

The A B C Murders – Agatha Christie

 

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *