מרי החלה לסבול מכאבים בלתי מוסברים בכל גופה, פריחה הופיעה על עורה, והיו ימים שהחיים היו בלתי נסבלים למדי. הרופאים לא מצאו כל סיבה לכאבים ולשאר התופעות הנילוות ושלחו אותה לעוד ועוד בדיקות וצילומים, הקזות דם ושאר בדיקות שרופאים עושים, ועדיין לא מצאו דבר. צ'נדרה, חברתה, רוחנית משהו, שלחה אותה לאדי, מרפא בתדרים ובכל מיני שיטות אלטרנטיביות, ואחרי הטיפול הראשון הרגישה לפתע הקלה כפי שלא הרגישה כבר הרבה זמן.

נקבעה לה תוכנית טיפולים שנועדה לשחרר את רוחה ובהתאם את גופה מכל המכאובים ושלל התופעות הנילוות, ולתוכנית הטיפולים יש מחיר, לא זול, ויחד עם החשבונות מכל הרופאים והבדיקות והצילומים, ובנוסף החוב על לימודיה בקולג', ומחברת כרטיסי האשראי.

מרי היתה מוכרחה למצוא עבודה נוספת, ופנתה לאיזו מודעה שנוסחה בלשון כללית ביותר, וקל היה לענות על כל הקריטריונים הנדרשים, ולהפתעתה זומנה לראיון. ראיון מוזר.

מרי, המספרת בחלקו הראשון של הספר, החלה את חייה בבית מבודד לגמרי, כשלאביה, האדוק בדתו, משנה סדורה איך לגדל ילדה טהורה ותמה שלא תשעה להבלי העולם הזה, משום שתהיה מנותק מהם לגמרי. הוא גם היה אלים במידה מסוימת, ומתישהו דודתה, אחות אמה, הוציאה אותה מן הבית ההוא ולימדה אותה משהו על העולם הסובב, דברים שלא היה לה כלל מושג שקיימים.

אולי משום כך התאימה בדיוק לעבודה המוצעת. כוכב קולנוע אחד, קורט שמו, שהוא גם במאי וגם יוצר, שהגיע לאותו שלב בחייו שיש לו מזכיר צמוד הכותב בפנקס כל רעיון שקורט הגה, אולי יהפוך הרעיון לאיזו תמונה בסרט.

קורט החל להתעמק בטיבן של מערכות יחסים, ומדוע הן מסתיימות כפי שהן מסתיימות, ולכן הוקם צוות מדעי, חטיבת המחקר, שפצח בניסוי בו יוצמדו אלקטרודות למשתתפיו ולכל אחד מהם יהיה תפקיד מסוים, הנתונים ינותחו וניתן יהיה לפענח את הסוד, אולי, סוד מערכות היחסים.

…מטרתה של חטיבת המחקר הייתה מלכתחילה להביא לאופטימיזציה של רגשות אנושיים, לגלות דרכים חדשות לשימוש בטכנולוגיה לשיפור ההבנה של ההחלטות שלנו, הטעויות שלנו, לעשות את המוח והגוף שלנו בריאים יותר, הגיוניים יותר." (עמ' 146)

לניסוי נדרשו מספר נשים, שלכל אחת מהן תפקיד; האחת תהיה החברה האינטימית, שתפקידה יכלול קרבה מינית; לחברה האימהית יוקצו תפקידי תחזוקה כגון קניית מצרכים, בישול ארוחות וכו', ישנה חברת הכעסים, זו שאיתה יאווררו המריבות, ישנה החברה האינטלקטואלית שאיתה יתקיימו השיחות האינטלקטואליות וישנה החברה הרגשית, זו שתהיה אמפתית, תמיד, שיוּתר לה, בשלב מסוים ללטף את ידו של קורט, שאיתה יקויימו שיחות נפש, אבל חיוביות תמיד. וזה התפקיד שיועד למרי.

השכר משולם במזומן מדי שבוע ועליה לקיים את התוכניות הניתנות לה על ידי הצוות המדעי.

ואז הגיע חלקו השני של הספר, ובו מרי איבדה את תפקידה כמספרת, והתפקיד עבר למספרת היודעת-כל, ויחד איתה הגיע הבלבול, ובלבול המוח, הנבירה במחשבותיהם של קורט ושל חברות אחרות בצוות, כמו גם של המזכיר הנאמן שלו, וזה היה השלב שהחלטתי שהניסוי החברתי הזה לא מתאים לי כל כך; הגעתי עד עמוד 184, ונטשתי.

אחרי "המטבח האחורי"  המצוין, ניסיתי "להתאוורר" עם ספר שכל הסימנים הורו שהוא צ'יק ליט מענג – "שדכנות למתחילים"; אותו נטשתי במהרה. מענג הוא לא היה. בחרתי לי את "אמונה" של דרור משעני, אלא שדי בתחילתו התברר לי שכדי ליהנות ממנו באמת, כדאי שאקרא את ספרי אברם-אברם על פי הסדר, אחרת משהו חסר (ואותם טרם קראתי, אבל הוספתי אותם ל- Wish List שלי באתרי הספרים).

שלוש נטישות ברצף; מזל שהגיע החדש של ישי שריד.