פרנק (פרנסיס) מאקי, אחד מראשי הצוותים ב"מחלק הסמויים", זה שהפך את קאסי מאדוקס, גיבורת "דומות", לסוכנת סמויה, הוא המספר וגיבור הספר השלישי בסדרת  "מחלק הרצח של דבלין".

פרנק מאקי גדל באחת משכונות העוני של דבלין, שכונה שכמעט אין יוצאים ממנה. רוב תושביה נסמכים על עבודות זמניות, או על קיצבה מן המדינה, בני המזל מועסקים במבשלת גינס, כי לאלה יש תנאים סוציאליים, ומשכורת קבועה. אנשים קשי יום שהאלימות היא בת לוויה קבועה בחייהם, שהנאמנות המשפחתית והשכונתית גדולה יותר מן הנאמנות למדינה או לעיר או לכנסיה. כולם מכירים את כולן, כולם יודעים באיזה בית הבעל מכה את אשתו ואת ילדיו, אמהות חד-הוריות זוכות לקיתונים של בוז, במועדונים מוכרים אלכוהול זול. שכונה דיקנסיאנית כמעט.

פרנק מאקי הוא השלישי מתוך חמשת הילדים במשפחה, שאביה, כמו רבים אחרים עבד בעבודות מזדמנות, וכשקבל משכורת עבור עבודה זו או אחרת, היה שותה את רובה באחד המקומות בהם נמכר אלכוהול זול, ואז המשפחה היתה נכנסת לכוננות, משום שבשובו שיכור היה רב עם האם ומכה אותה, ומשליך חפצים בבית.  אולי לכן ברח משם, מיד כשעלתה ההזדמנות.

פרנק מאקי בצעירותו אהב נערה אחת, רוזי דיילי, שאביה שטם את אביו ובז לו, והמריבות ביניהם התגלגלו לא פעם לתגרות פיזיות. אבל הם אהבו. ומכיוון שלא יכולים היו להמשיך להפגש בשכונה, משום שכולם מדברים עם כולם וכולן יודעות מי, החליטו כי יחסכו מספיק כסף ויצאו משם, יסעו ללונדון ויתחילו חיים חדשים.

וכך, לילה אחד יצאה רוזי באישון לילה מביתה, ופרנק יצא מביתו והמתין לה, מול בית מספר שש עשרה, בית נטוש שהיה מקום מפלט לשעה קלה לכל מיני מפגשים, שם החביאה את המזוודה שלה, ומשם היו אמורים לצאת למעבורת שתיקח אותם. המתין והמתין, תרמילו על כתפו.
ורוזי לא באה.

משבוששה לבוא, הניח כי יצאה ללונדון בלעדיו, או כך לפחות נכתב במכתב שמצא שם, בבית מספר שש עשרה, בקומה העליונה, ומשום שהבוקר התקרב, ומשום שחשש שאביו יתעורר ויגרור אותו לביתו בחזרה, שם פעמיו אל העיר. התרחק מכל מה שהכיר, והחל בחיים חדשים. חיים שהביאוהו אל המשטרה, אל מחלק הסמויים,  ולהפעלת סוכנים.

…ממדיה הקטנים של המדינה הזו מקצרים את חיי המדף של סוכן סמוי בשטח; שני מבצעים, אולי ארבעה, והסיכון שמישהו יזהה אותך גבוה מדי. אני כיליתי את תשע הנשמות שלי לפני זמן רב. לעת עתה אני נשאר מאחורי הקלעים, ומנהל מבצעים משל עצמי." (עמ' 10)

עשרים שנים לערך, לאחר אותו לילה, מאקי, גרוש מאשתו, ואב להולי בת התשע (בודד כמו רוב הבלשים ברוב הספרים), שומע ערב אחד מאחותו הקטנה, ג'קי, היחידה עמה יש לו קשר כלשהו, כי נמצאה מזוודה ישנה בבית מספר שש עשרה בפיית'פול פלייס, חבויה מאחורי האח. ההשערה היא כי המזוודה היא המזוודה איתה התכוונה רוזי לנסוע.

מאקי נאלץ לשוב לשכונה, ובדיקה מהירה מגלה כי המזוודה אכן שייכת לרוזי דיילי, ובהמשך מתגלה גופתה, טמונה במרתף הבניין, מספר שש עשרה.

וכל שדי העבר, אלה שחשב שהשאיר מאחוריו לעד, קמו והתייצבו מולו, להפריע את שלוות נפשו המועטה, את האיזון העדין שהצליח לשמור בין חייו הישנים לחדשים, מערערים את הבטחון היחיד שהיה לו, כי אהבת נעוריו בחרה בחיים חדשים בלעדיו, אבל היא ודאי מאושרת במקום אחר, עם משפחה משלה…

עכשיו עליו להתמודד מחדש עם היחסים בתוך משפחתו, שמעולם לא השתנו לטובה, למרות השנים החולפות, והשכנים יודעי-הכל, ולא פחות, עם עצמו החדש-ישן.

יותר משהספר הזה הוא תעלומה סביב מותה של נערה צעירה, שכנראה נרצחה, הריהו (עוד) סיפור המאיר עוד פינה לא מוכרת של דבלין בפרט ושל אירלנד בכלל, אירלנד של חסרי המזל שנולדו לתוך שכונות העוני, לתוך חוסר התקווה, כמעט, אלה שנשארו בשוליים.

הספר הזה הוא השלישי בסדרת "מחלק הרצח של דבלין", אלא שלמעט העובדה שגיבורו של הספר היה גיבור משנה בספר הקודם, ולמעט העובדה שגיבורי הספרים שייכים למשטרת דבלין, אין כל קשר בין הספרים, ועל כן ניתן לקראו בפני עצמו, ואין צורך לקרוא בקודמיו כדי להנות ממנו הנאה מלאה לגמרי.

ורק עניין אחד טרד מנוחתי לפני הקריאה; מאחר שבידי כל ספריה של פרנץ' שתורגמו עד כה, הרי שבשום מקום לא מצוין  בו כי הוא חלק מן הסדרה, ומה מספרו בסדרה, ומשום שלא נבחר השם המקורי – פיית'פול פלייס – שהוא אמנם שם לועזי, אבל זהו שם השכונה שבה טמון יסוד הספר. צריכה הייתי לבדוק במאגרים זרים, כדי לדעת את כל אלה. (וטוב תעשה ההוצאה אם במהדורות הבאות יצוין, באיזשהו מקום על הכריכה שמה של הסדרה ומספרו של הספר בה).

ספר שיותר משהוא ספר מתח מרתק, הוא עוד ספר מצוין של פרנץ'.

מומלץ