דו"ח נטישה

עד עמוד 70 הגעתי, שזה בערך קצת יותר משליש הספר, ולא ראיתי לאן מתקדם הספר.

איש אחד משולי השוליים באזור האוזרק בארקנסו נעלם מן הבית, מותיר אחריו את אשתו שדעתה טרופה את שני בניו הצעירים ואת בתו בת השש עשרה.

אמר שיחזור, ובדרך כלל חזר, אבל הפעם התלווה להעדרו ביקור של שוטר שהודיע לבת כי ביתם משמש ערבות להתייצבותו של אביה למשפט, ואם לא יתייצב לאותו משפט הקבוע לשבוע שלאחר מכן, הרי שהמדינה תפקיע את הבית, וכל המשפחה תמצא עצמה חסרת בית.

זהו חורף וקר, קר מאד. הנערה, רי שמה, מתחילה לחפש את אביה, מבררת אצל השכנים הנמצאים במרחק הליכה או נסיעה קצרה, כולם קרובים רחוקים של כולם, גם אם יש ביניהם מריבות ואיבה, כולם משולי החברה, כולם עבריינים או עבריינים בפוטנציה.

עד עמוד 70, שם, כאמור, ויתרתי על ההמשך, מצאתי עצמי עוברת בין כל מיני אנשים שונים ומשונים, קשוחים, בלתי נעימים, והכל בשלג ובקור.

אבל לא באמת מצאתי עניין בהמשך חיפושיה של הבת אחרי האב, אף לא בתיאורי הקור והרוח והשלג.

אז ויתרתי.

אין שום סיבה להמשיך ולקרוא.