לורד העקעק,  רוח רעבה, שניים לחדווה

שלושה ספרים שניתן לקראם לפי הסדר, או כל אחד לחוד; סדר הקריאה משנה בשוליים בלבד, אם כי הקריאה על פי הסדר הינה הנוחה ביותר לקוראת.

אנגלית השמרנית של  המאה ה-19 (דומתני) היא הרקע לסיפור הפנטזיה הזה, הכולל בתוכו לורד יורש בעל כורחו – לוסיין וודרי, ששב לאנגליה  מסין משום שאביו ואחיו (היורש החוקי) התאבדו. וודרי נשלח  בנעוריו לסין על ידי אביו, מתוך כוונה שיעלם שם ולעולם לא יחזור ולא יכתים את שם המשפחה, משום שגילה נטיות מגונות ואסורות: הוא היה הומוסקסואל.

עתה, עם מותם, שב וודרי אל אנגליה כדי לטפל בירושה.

כמו אביו ואחיו מנסה גם וודרי להתאבד, ומשרתו הנאמן מציל אותו בכל פעם מחדש. כאילו רוח רעה תוקפת אותו.

האיש שמוזעק לטפל באותה רוח רעה – סטיבן דיי – הוא פרקטיקן, ושייך למועצת שומרי החוק באנגליה, אלה המטפלים בהתנהגותם של המכשפים ובעלי הכוחות העל-נורמליים, תוך שיתוף פעולה עם המשטרה המקומית.

אביו של סטיבן דיי נרדף על לא עוול בכפו, על ידי משפחתו של וודרי, ומובן שהוא מתעב את הצורך להגיש עזרה, אלא שהוא מחויב מפאת תפקידו וכוחותיו.

סטיבן דיי אף הוא הומוסקסואל, בסתר, משום שבאנגליה, כאמור אהבת בני מינך היא מגונה ואסורה.

על פי כל חוקי הסוגה, שני הגברים מתאהבים ואהבתם ותשוקתם מזינים את כוחות הקסם שדיי ניחן בהם.

במהלך כל הקורות אותם ייתקלו בכוחות אופל הנלחמים בהם, ובכל פעם יוושעו ברגע האחרון.

בין לבין יאהבו זה את זה, יבססו את קשרי החברות עם בעלי כוחות אחרים שיסייעו להם.

עוד על פי מסורת הסוגה (רומן אירוטי) יופיעו, לאורך כל הספרים, רגעי תשוקה ותאוות בשרים, למרבה הצער (שלי) נראה כי דמיונה של הסופרת מוגבל למדי בתחום הזה, ועל כן התיאורים חוזרים על עצמם, פחות או יותר, וממילא אינם תורמים לעלילה (לטעמי).

כל ספר נחתם בעוד סיפור קצר, שהוא המשכו  במידה מסוימת של הספר עצמו, כך שלא יתמעטו הדפים חלילה.

לוּ היה הדבר תלוי בי, היו כל שלושת הספרים מתכנסים לספר אחד, ואז היתה העלילה ממורכזת וממוקדת יותר.

נחמד להעברת הזמן.