מה יש להם, לסופרים החדשים, שהם ממלאים בכה הרבה מטאפורות וחזרות את ספריהם? כאילו אין להם מה להגיד, אז הם מכבירים מלים ועוד מלים ועוד מלים. ודי. אחרי "הכול טוב" חשבתי שהגעתי אל ספר שאוכל ליהנות ממנו ולא יהיה כה ריק. אז הוא אכן לא כה ריק. אבל לא מלא מספיק. נטשתי
וזה מסלול החיים, כפי שחוברתנו אליו בערך מאז שנולדנו – בית ספר, בגרויות, צבא, אוניברסיטה, חתונה, ילדים, משפחה, משפחה מורחבת שפוגשים בהזדמנויות מיוחדות ובחגים, וכן הלאה. לפעמים נשארים יחד לתמיד, אצל כמה מאיתנו המשפחה תתפרק, מתישהו, בדרך כלל כשהילדים כבר גדלו ויצאו מהבית, אצל אחרות קצת קודם לכן… אבל זו הסוציאליזציה. בחוצלארץ זה אותו הדבר, […]
השליש האחרון של יולי. חם. העולם מתחמם. המדינה מתחממת. אני בוחרת לקרוא ספרים קלים כנוצה, ובלתי מחייבים בעליל. להט אודם הוא השלישי בטרילוגיה השניה של המורשת הנסתרת, הוא, כמצופה, אסקפיזם מוחלט וגמור. מלחמות הדיאדוכים; טוב, הבתים העליונים של הקוסמים, אהבות, תככים, מאבקי שליטה, בריתות, בריתות שכנגד, סחטנות, כחש, מירמה. כל מה שאנחנו מכירות מהחיים, רק […]
עשרים שנים עבדתי בהיי-טק הישראלי, בכל מיני חברות. ישראליות וזרות, סטארט-אפים וחברות נסחרות בבורסה, אחרי גיוס ראשון, אחרי גיוס חמישי. רובן נמכרו או נסגרו או נמכרו ונסגרו. הכרתי את תחילתה של מה שאחר כך נחשב ל"תרבות ההייטק" עם עבודה ב"אופן-ספייס", ארוחות עם תלושים, ואחר כך כרטיסים (טרם היות הטלפונים החכמים והאפליקציות), סופי השבוע עם משפחות […]
העניין הכי מצער בקשר לספריה של קוני וויליס הוא העובדה שכמעט לא תורגמו מהם לעברית; לא מתרגמים כי "זה לא מסחרי" וכך היא פחות מוּכּרת, ומשהיא פחות מוּכּרת, היא פחות מוֹכרת, ומיד נהיה מין מעגל קסמים שכזה. וזה חבל. כל כך חבל. כי כל ספר של קוני וויליס, לפחות מאלה שקראתי עד היום, הוא חכם, […]
נניח שאת בהריון אבל לא באמת התכוונת להיות בהריון. אולי את צעירה מדי, אולי ילד יקלקל לך עכשיו את התואר או את הקריירה, אולי יש לך כבר ילד או שניים או שלושה, ועוד ילד יכביד עליך מאד. מתישהו, אחרי שחשבת על זה לא מעט, תגיעי, מן הסתם לוועדה להפסקת הריון. אם את מאד צעירה או […]
דו"ח נטישה. עד עמוד 64 הגעתי ואין לי שום צורך להמשיך. השפה הכמו גלותית (חיקוי של סופרי עבר?), הדברים החוזרים על עצמם (כדי למלא את הספר בעוד ועוד טקסט?). לא מספיק מעניין.