כדאי

ניצוץ של אור – ג'ודי פיקו

נניח שאת בהריון אבל לא באמת התכוונת להיות  בהריון. אולי את צעירה מדי, אולי ילד יקלקל לך עכשיו את התואר או את הקריירה, אולי יש לך כבר ילד או שניים או שלושה, ועוד ילד יכביד עליך מאד. מתישהו, אחרי שחשבת על זה לא מעט, תגיעי, מן הסתם לוועדה להפסקת הריון. אם את מאד צעירה או […]

שומרי הערים – רותם ברוכין

אפשר לקרוא את הספר הזה כמו (סוג של) ספר הרפתקאות משולב פנטזיה על מאבקים בין רע וטוב, עם קורטוב של  חולשות אנוש של הגיבור; אפשר לקראו בעיניים של נער או נערה, המתוודעים ל(עוד) עולם בדיוני / דמיוני וכוחם של אלה; אפשר לקרוא את הספר  בעיניים פילוסופיות משהו; ואפשר לקראו גם בכל האפשרויות גם יחד. בכולן […]

מחר ועוד מחר ועוד מחר – גבריאל זווין

משחקי מחשב, מה אני בכלל יודעת עליהם? בילדותי ובנעורי משחקים היה משהו שהיו עושים בחוץ, עם כדור, או חבל או חמש אבנים, ואם בפנים, אז משחקי לוח ("חבילה הגיעה" היה להיט).  מחשב היה משהו רחוק, מכונה עם כל מיני גלגלים, סרטי נייר, כרטיסיות נייר, בחדר גדול עם אנשים בחלוקים לבנים סביבו. אחר כך הגענו לחדרי […]

משהו קורה לבלה – אוריין צ'פלין

בלה רוזנבאום הייתה פעם זמרת אופרה. הכי זמרת אופרה. הכי ידועה, הכי מפורסמת, הכי יפה, הכי מבוקשת, הכי מחוזרת. הגברת הראשונה, פרימה דונה, של האופרה הישראלית, וידועה גם בכל העולם. חברה לשועים ורוזנים, ראשי מדינות ואנשים חשובים בכלל. בלה רוזנבאום היא אשה זקנה. קולה עוד חזק ורועם, גופה עוד נושא את עצמו. נפשה מבולבלת. השיכחה […]

One of Our Thursdays is Missing – Jasper Fforde

זו תהיה ביקורת קצה (יחסית), למרות הזמן הרב שארכה קריאת הספר, ולא משום  שהספר לא טוב דיו, הוא  מ ע ו ל ה, ולא משום שהספר משעמם (רק שהזמן שעמד לרשותי היה מועט באופן חריג); הסיבה שהביקורת לא תארך היא משום שאין דרך באמת לתאר את העושר שיש בספר הזה, היכולות המופלאות והדמיון המופלא של […]

בית הקיסוס – טאנה פרנץ'

השער האחורי של הספר מבטיח מתח. מבטיח גולגולת שנמצאת בחצר הבית ומציאתה מעוררת כאוס מסוים, וחרדות, ואף אימה. אלא שעד שנמצאת אותה גולגולת ועד שמתעוררת אותה אימה, הספר מספר סיפור שיש בו קצת פשע ובעיקר סיפור משפחתי, סאגה שכזאת, שיש בה שלושה דורות ואף תזכורת לדור שלפני כן, והסיפור מתגלגל לו בניחותא, פחות או יותר, […]

הספר האדום – אסף ענברי

בין כל הרומנים ההיסטוריים התופסים מקום נרחב על מדפי הספרים, לאסף ענברי, כך נדמה לי, יש סוגה (או תת-סוגה) משלו. הספרים שלו נקראים כרומנים מרתקים למדי, אולם מכילים פירוט היסטורי מדוקדק, ואני חושבת שאף מדויק. השפה ה"רזה" הכמו עיתונאית שהוא משתמש בה מסתירה תחתיה רבדים ורבדי-רבדים של רגשות שוצפים ונימי נפש של גיבוריו. יש הרואים […]

אלה יווניה קוראת ספרים