זו תהיה ביקורת קצה (יחסית), למרות הזמן הרב שארכה קריאת הספר, ולא משום  שהספר לא טוב דיו, הוא  מ ע ו ל ה, ולא משום שהספר משעמם (רק שהזמן שעמד לרשותי היה מועט באופן חריג); הסיבה שהביקורת לא תארך היא משום שאין דרך באמת לתאר את העושר שיש בספר הזה, היכולות המופלאות והדמיון המופלא של פורד לתאר את עולם הספר, תוך ביקורת מוסווית יותר או פחות, עולם שכולו מתרחש בזמן שאנו קוראות וקוראים ספרים, ובזמן שלא.

ת'רזדיי נקסט נעדרת. לא ידוע מקום הימצאה. כל כך נעדרת, שמי שמספרת לנו את כל הספר הזה היא ת'רזדיי נקסט הכתובה.

או, שמא, זוהי ת'רזדיי האמיתית המאמינה שהיא כתובה?

ואיך אפשר לדעת?

עולם הספר עובר עתה ארגון מחדש, ובו הסוגות השונות (ותתיהן) יחולקו מחדש לא רק לסוגות (ותתי-סוגות) אלא גם על פי אזורים גיאוגרפיים.

“…the CofG decided that a Geographic model was the way to go….” (pp.7)

אנחנו כבר מכירות את זה. אין יותר סתם ספר מתח, יש ספר מתח סקנדינבי, ואפילו ספר מתח נורבגי או דני או שבדי (תת-תת-סוגה), וכן הלאה.

כדי לבצע את השינוי הזה, אגב, יש לעצור את הקריאה, בכל מקום בעולם האמיתי.

“…All reading needs to stop for the nine minutes it requires to have the BookWorld remade.” (pp. 8)

גם הגבולות בין הסוגות משתנים. לעתים הם מובהקים ואפשר לשים שלטי אזהרה, חלקם פחות מובהקים. האפשרויות לעבור בין הסוגות מוגבלת, והמעבר לעולם האמיתי אסור לגמרי.

ות'רזדיי נקסט נעדרת.

העלילה נפתחת בשאריות של ספר שהתרסק כולו לשברי מלים ואותיות, בתאונה מוזרה, ות'רזדיי הכתובה נקראת לחקור ולבדוק האם אכן תאונה היתה כאן או אולי מעשה פשע?

ת'רזדיי הכתובה נכשלה, כזכור, במבחנים המעשיים לכניסה למשטרה של עולם הספר, ולמרות זאת היא מתבקשת לחקור. אולי משום שאין לה הרבה תעסוקה; כמות הקוראים בירידה, ויש לה הרבה יותר זמן פנוי. ויש להזכיר, אולי, כי הדמויות הכתובות, בזמן שאנו קוראות וקוראים בספר, לא מופיעות לאורך כל הספר. לעתים, אם זו דמות משנית, הרי שהיא תופיע רק בחלק מן הפרקים, אולי אף בפרק אחד, בעוד שדמויות ראשיות יש להן פחות עמודים ופרקים מהם הן נעדרות, ועדיין אין הן מופיעות לאורך כל הזמן, ומשום כך יש לדמויות הכתובות הרבה מאד זמן פנוי.

הן יכולות להעביר אותו בניהול משק הבית שלהן, או בעזרה לספר אחר, במריבות תדירות ("אנקת גבהים", למשל, ידוע לשמצה בעולם הספר בריבים המתלקחים בו תמיד בעיקר בגלל ההילה האופפת חלק מהן, וחסרה לאחרות..). הדמויות הכתובות יכולות גם "לחלטר" בתפקידים כמו נהגי טקסי (שימו לב לפרסומות המופיעות בסופו של הספר הזה, ביניהן אחת לנהגי-מוניות-בין-סוגות). שלא לדבר על ספרים שהקריאה בהם פסקה כמעט לחלוטין.

“…Unreadfulness was a double-edged sword. More leisure time, but a distinct loss of purpose….” (pp. 23)

ובכן, על ת'רזדיי הכתובה הוטלה המשימה לברר מה בדיוק קרה לספר הזה, ובכלל איזה ספר זה היה, שהושמד כך, בתאונה או שלא בתאונה. ומשום שת'רזדיי נקסט האמיתית נעדרת, היא מתבקשת לשבת במקומה בוועידת שלום כלשהי העתידה להערך בקרוב, משהו בעניין הבעלות על מאגרי המטאפורות.

בין לבין היא גם תיקח על עצמה, בהסתר את המשימה לברר היכן נמצאת ת'רזדיי האמיתית, ומשום כך "תקפוץ" גם לעולם האמיתי (למרות האיסור), אותו תמצא כאוטי ומוזר בהרבה מעולם הספר, עולם בו שום דבר לא לגמרי מסודר, והזמן עובר, ממש על פי השעון..

“…Humans are more or less identical except for a few peculiar habits generally delineated by geographic circumstances and historical precedent. But essentially they’re all the same and  reading from the same rule book. To get along you have to appreciate the rules but also know that other people know the rules—and that they know that you know the rules….” (pp. 202)

“….The RealWorld was a sprawling mess of a book in need of a good editor….
….
“Literature is claimed to be a mirror of the world,” I said, “but the Outlanders are fooling themselves. The BookWorld is as orderly as people in the RealWorld hope their own world to be—it isn’t a mirror, it’s an aspiration.” “ (pp. 385)

תקצר היריעה, באמת, מלהכיל את כל הסיפורים המופלאים וכל ההמצאות והרעיונות המשונים ונהדרים של פורד, ואין לי אלא לחזור ולהפציר בכל מי שטרם התוודע לעולמה המופלא של ת'רזדיי נקסט, למהר ולקרוא, הן את השניים שתורגמו והן את אלה שלעולם לא יתורגמו, כנראה, משום שאין כל ערך מסחרי, כך נראה לתרגומם של הספרים האלה, וכך רק יודעי ויודעות ח"ן יכולים להנות מהם במלואם.

ואם תרצו, תמיד אפשר לבקר באתרו המרהיב של Jasper Pford, וליהנות עוד קצת.

ועכשיו נותר לי עוד האחרון בסדרה, ואני משהה מעט את קריאתו. עוד קצת.

מומלץ!