ליב היא ילדה קטנה הגדלה בבית מבודד, בקצהו המרוחק של אי, אי שאפשר להגיע אליו עם מעבורת, ומן הכפר הראשי, היחיד, צריך לעבור דרך מעבר צר אל הראש. שם גרה משפחתה של ליב. משפחה קטנה. אב, אם וילדה אחת. משפחה לא לגמרי מתפקדת. משהו התערער בה עם הזמן, ואין תקנה. אביה של ליב הרג יום […]
לאחר שגמרתי, בצער מסוים, לקרוא את Blackout והמשכו All Clear, צער משום שידעתי שלא בכל יום אני נהנית כל כך מספר, ומבלי משים גם משכילה לא מעט ומרחיבה אופקי, צער משום שכלל לא היה לי ברור מתי אתקל שוב בספר מן הסוג הזה, הציע לי אי מי (איני זוכרת מי זה היה) לקרוא את Fire […]
אז על מה הספר, בעצם, את שואלת את עצמך, ואין לך תשובה מדויקת; הרי אין כאן ממש עלילה, אין כאן סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, אין עניינים דחופים ובוערים שנוטלים אותך מחייך ומעבירים אותך לחיים של אנשים אחרים, או עולמות אחרים, או זמנים אחרים. הכל כאן, ועכשיו, ובסביבה שאם תעצמי את העיניים תוכלי לדמיין בדיוק […]
שערי בנפשך שאת חיה לך חיים שקטים וטובים, יחסית, ויש לך חנות ספרים בבעלותך, ובכל יום את הולכת לחנות ופותחת אותה לקהל. רוב האנשים הפוקדים את החנות קונים את הספרים עליהם הומלץ באיזה מוסף ספרים, או באיזה פורום; אבל בין הספרים "רבי המכר" שבחנות, ישנם כמה אוצרות, כאלה שמי שממש, אבל ממש אוהב ספרים, מי […]
כשאני מתחילה לקרוא בספר של אשכול נבו, אני מרגישה קצת בבית. הסיפור הוא מכאן ועכשיו, את הדמויות, או דומות להן פגשתי כבר בימי חלדי, השפה היא עכשווית לגמרי, אפילו המוזיקה והאזכורים האגביים של שורה משיר דוברים את שפת האם שלי (וכבר אני צופה כאן סיוט תרגומי מסוים, כי איך אפשר לומר משפט שבתוכו משפט משיר, […]
לזכותו של יו נסבו יאמר כי גם בספרו האחד-עשר בסדרה, לא אבד מיכולתו להחזיק את הקוראת לאורך כל הספר, הלא קצר הזה, מהחל עד כלה, במתח. עוד יאמר לזכותו כי למרות שזהו הספר האחד עשר בסדרה, לא ניכרת עייפות החומר, אין "חיפוף" בשוליים, אין קיצורי דרך, התיאורים נשארים במלואם, כך שהקוראת יכולה לדמיין, כמעט למשש […]
…אילו חזרה בתשובה, אילו הצטרפה לכת, אילו נכנעה לכוח שגזל אותה מעצמה. אבל היא נותרה לאה, והיא לא רצתה להיות עוד בתי. "(*) אשה אחת נמצאת בעיר זרה, בארץ זרה. מציצה לחלון בית אחת, רואה בו את בתה, בן זוגה של הבת ושתי ילדות, נכדותיה של האשה. האשה היא יואלה, המספרת. הבת בחלון היא לאה, […]