מעוף הברבורים – סמי מיכאל

מעוף הברבוריםאפשר להתחיל ולסיים את הביקורת על הספר בשתי מלים : סמי מיכאל.

כי, באמת, די לי בכך שסמי מיכאל כתב ספר, כדי שארצה לקראו; אבל הרי בכך לא די, לפחות חלק מן האנשים ירצו נימוקים קצת יותר מפורטים…

ובכן – אתחיל מחדש:

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה". משפט זה הפותח את אנה קרנינה לטולסטוי "התנגן" באוזני לאורך כל הספר.

שני אחים – ויליאם ושרגא אלכביר; ויליאם הבכור – היה פעם סופר מבטיח, אלא שקולו נדם ועתה אין הוא אלא סופר צללים (מוכשר ביותר, יש לציין) של סופרים "מבטיחים" אחרים.

שרגא – האח הצעיר- יערן.

שניהם נשואים, ויליאם לשירה, שרגא לרות. לויליאם בן אחד, לשרגא בת אחת. שניהם גרים באותו בית שיכון של פעם, רב כניסות וקומות באחת משכונותיה של חיפה (והקורא/ת מתאווה לפעמים להשוות את דיירי השיכון הזה לדיירי השיכון החיפאי של "בשבילה גיבורים עפים" של גוטפרוינד).

לכאורה, רק לכאורה, יש איזה אושר, או לפחות שלווה בכל אחד מן הזוגות; אבל יש סוד. ויש עוד סוד, ועוד אחד; לא מעט סודות.

וככל שמתגלגל הספר, נגולים-נפתחים הסודות אט-אט.

וכשמתגלים הסודות, מתברר כי האושר הוא עניין שברירי ביותר, ואולי אף לא קיים כלל; רק מראית עין שלו.. ואולי אף זה לא.

כי מתחת לפני השטח רוחשים יצרים ואהבות ובגידות, ואיתם אחווה ורעות; חשבונות נפש פרטיים , חשבונות נפש משפחתיים.

והכל – מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בשנות החמישים, הששים והשבעים.

סמי מיכאל, בשפתו העשירה והמדויקת, פורש את סיפורם של האחים אלכביר, משפחותיהם, שכניהם; ודרכם, מאפשר הצצה אל תוך תקופה מאד מסוימת בתולדות המדינה.

בין לבין שם מיכאל דברים בפי גיבורו, שיש בהם אולי מעין אמירה על העולם הספרותי המקומי: "בספרות,…  אין כמעט ידידות אמת. יותר מדי תככים, יותר מדי מזימות ולחשושים, יותר מדי קשרי תועלת כבחצרו של שליט רב-תחבולות." (עמ' 20).

וגם – "גיבור תרבות הוא יוצר שמוקיריו מעניקים לו את התואר. הבעיה מתחילה ברגע שהיוצר מאמץ את התואר ומתנהג כגיבור תרבות, כי אז הוא הופך לליצן ולטרחן." (עמ' 147)

את סמי מיכאל "פגשתי" לראשונה ב"מים נושקים למים", על-פי המלצה של חבר אוהב ספר; אחר כך את "יונים בטרפלגר" הכרתי דרך הפרק הראשון שפורסם באיזה מוסף ספרותי של "הארץ". ל"אעידה" הגעתי, דומתני, לאחר קריאת איזו ביקורת על הספר. בספר הזה – די היה לי בארבע מלים – "החדש של סמי מיכאל". ולאחר קריאתו נראה לי שאין הוא יכול עוד לאכזבני בשום צורה ודרך.

מומלץ מאד ולגמרי !!

מעוף הברבורים – סמי מיכאל. הוצאת כנרת זמורה ביתן. (223 עמודים)

(פורסם ב – 26 אפריל, 2011 בפורום הספרים של YNET)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *