מוות על הנילוס – אגתה כריסטי

שוב קלקלתי לעצמי; ב- 1978 יצא הסרט "מוות על הנילוס" (או שמא קראו לו כאן "רצח על הנילוס"? אני לא באמת זוכרת), וצפיתי בו לפחות פעמיים. עד היום ישנן כמה סצינות שלא שכחתי.

לכן, כשלקחתי לידי את הספר הזה, ידעתי כמובן מיהו הרוצח/ת, ולא נותר לי אלא לקרוא ולהבין מיד את כל הרמזים המטרימים ששתלה כריסטי לאורך כל הספר, עד לפתרון התעלומה.

מובן, שחלק מן העלילה נשכח ממני, ובוודאי עלילות המשנה, אבל החלק העיקרי, אותו חלק ההופך את הקריאה בספר מתח משובח (והספר הזה בהחלט משובח) לבלתי נשכחת, הפך למשני. לא יכולתי להיות מופתעת כלל מהפתרון הגאוני (והוא גאוני לגמרי), יכולתי רק ליהנות מיכולת הכתיבה המופלאה והמרתקת, וכאמור, לגלות את כל אותם רמזים ששתלה בדרך לגילוי.

ולספר עצמו – לינט רידג'ווי, יורשת עשירה ומחוזרת, ואשת עסקים מצוינת, למרות גילה הצעיר, נישאת במפתיע לאיש פשוט יחסית, סימון דויל, ארוסה של אחת מחברותיה, ז'קלין בלפור, שהכירה ביניהם, מתוך מחשבה שלינט תוכל למצוא לו איזו משרה שתפרנס אותם באופן הגון.

נישואים מהירים אלה מזעזעים כמה לוחות טקטוניים או לכל הפחות, כמה עורכי דין מנאמניה של היורשת, אלה האחראים כי תקבל ירושתה בהגיעה לגיל המתאים, או עם נישואיה, והם ממהרים משני צידי האוקינוס, מארצות הברית ומאנגליה, כדי לחבור אליה ולהשגיח.

וכך יוצא לו הזוג הצעיר לירח דבש במצרים, בשיט מופלא על הנילוס (כבר אז, כשצפיתי בסרט, הבטחתי לעצמי שיום אחד גם אני ארצה כך לשוט על הנילוס, בין שכיות חמדה ארכיאולוגיות; היום הזה טרם הגיע, ואני תוהה אם עדיין שטות ספינות תיירים על הנילוס.) ואליהם נילווים אותם עורכי דין. עוד נמצאים על ההפלגה סופרת אמריקאית הכותבת ספרות אירוטית, סלומה אוטרבורן, ובתה, רוזלי המלווה אותה, מרי ון סקיילר, אמריקאית קשישה ונרגנת, המלווה באחות צמודה וקרובת משפחה צעירה ועניה, שלא יכולה להרשות לעצמה מסע תענוגות שכזה, טים אלרטון ואמו, הגב' אלרטון, קולונל רייס, וכמובן – מי שיפתור את תעלומת הרצח, הבלש הבלגי – הרקול פוארו. ובל נשכח את הארוסה הנטושה ז'קלין בלפור, ונוסעים נוספים.

ואם פוארו נמצא שם, מובן שיתחולל רצח; ואם מתחולל רצח, יהיו לו גם, כמו לרעידת אדמה, רעשי משנה, ורצח אחד גורר אחריו רצח משני.

מיהו הרוצח? לכל אחד על הסיפון יכול להיות מניע, לא לכולם יש אליבי. לרבים מהם יש סודות. יש גם לא מעט כלי נשק על הסיפון, מסתבר. מתישהו מתברר שעל הסיפון נמצא גם רוצח מקצועי שזהותו עלומה.

ואצל אגתה כריסטי, כמו אצל אגתה כריסטי, שום דבר אינו כפי שהוא נראה, ולא נותר לקורא/ת אלא לקרוא מהחל עד כלה ולהיות מופתע/ת לגמרי מן הפענוח. (אלא אם כן צפ(ת)ה לפני כן בסרט, כמוני.)

ועדיין, הקריאה מענגת כולה, וגם ידיעת הסוף, שפוגמת קמעא, לא יכולה באמת לקלקל ספר מצוין שכזה.

כי אגתה כריסטי.

ואחרי שתקראו, נסו לצפות בסרט הזה, על שלל השחקנים והשחקניות הנפלאים שבו. הנאתכם מובטחת.

 

 

מוות על הנילוס – אגתה כריסטי. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת עם עובד. 377 עמודים

Death on the Nile – Agatha Christie

 

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *