Bleak House – Charles Dickens

bleak house זהו סיפורה של אסתר סומרסון – יתומה שתוקית, שזכרונה הראשון הוא הטחת אשמה נוראית בפניה – כי לידתה בחטא ובכך גם אשמתה; ואף על פי כן היא בעלת מזג טוב ביותר הרואה טוב בכל אדם ובכל דבר.. וכל כולה הכרת תודה על כל הטוב שנפל בחלקה (גם אם בעיני אחרים ה"טוב" הלזה אינו כל כך טוב).

וזהו סיפורו של ג'ון ג'רנדייס, האיש הלוקח את אסתר סומרסון תחת חסותו המגוננת, לאחר מות האשה שגדלה אותה, דואג להשכלתה וחינוכה במוסד חינוכי קטן ומוצלח, ולאחר מכן מפקידה על משק ביתו ועל בני חסותו הצעירים יותר: אדה וריצ'רד – בני דודים רחוקים, ויתומים אף הם. ג'ון ג'רנדייס המסייע בסתר לאנשים נוספים, כמיס פלייט – שמיד תוצג כאן, ועוד.. ג'ון ג'רנדייס שהוא בעליו של "בית קדרות" שאינו קודר כלל וכלל..

וזהו סיפורו של הרולד סקימפול, המצהיר כי אינו מבין בכסף כלל, והריהו כילד זה שאינו מבין מה עושים עם השטרות ועם המטבעות הללו.. אך מצליח לצבור חובות על חובות, ואך טוב לבו של ג'רנדייס דלעיל מצילו ממאסר פעם אחר פעם.

זהו סיפורו של עו"ד טלקינגהורן – רווק לונדוני שכל מעייניו בשמירה על האינטרסים של לקוחותיו, ולשם כך אינו בוחל בשום אמצעי..

זהו גם סיפורה של מיס פלייט, קשישה תמהונית המבקרת מדי יום בבית המשפט ומגדלת בביתה ציפורים לרוב בכלובים, ציפורים הנושאות שמות כמו: תקווה ויאוש, נעורים ואכזבה ועוד ועוד.. ציפורים שתשולחנה לחופשי ביום הדין

זהו סיפורם של ליידי הונוריה וסר לסטר דדלוק, היא אייקון אופנה, אשה יפה להפליא, ולה סוד שאין איש יודע; והוא אוהבה עד מאד, יותר מכספו, יותר מכבודו, יותר מחייו.

וסיפורם של ג'ו הנער השתוקי המגורש מן העיר, משום שהיה עד לדבר מה היכול לסכן את כבודם ושלומם של אנשים נכבדים…

ועוד ועוד דמויות חשובות יותר או פחות, אך בעיקר זהו סיפורה של מערכת המשפט האנגלית – זו שההליכים בה הופכים לחזות הכל ולמטרה העיקרית, ולצדק אין משמעות כלל.. רק עוד ניירת ועוד הוצאות לפסוק, ועוד דיונים מלומדים…

כך, בלשון מושחזת דן דיקנס בצביעות המלווה את המעמדות למיניהם, את המטרות הנעלות שאנשים מציבים לעצמם אך שוכחים לדאוג בו בזמן לבני ביתם – אך בעיקר, כאמור, ביקורת נוקבת על המערכת המשפטית. מן הצד השני – דיקנס אוהב את גיבוריו הטובים, החיוביים, והוא עוטף אותם ברכות וחמלה ואהבה רבה.

ספר נפלא ביותר ומומלץ – אלא שמשום מה טרם תורגם לשפת עבר (מצד שני ניתן לקראו על-גבי הרשת, ללא תשלום)

וטעימה קטנטנה ממנו – כך מספר לנו דיקנס על מותו של ג'ו, הנער שלא ידע קרוא וכתוב, שעל כורחו נפל לתוך עלילה שלא היה לו כל מושג מהי ועל מה היא, שנאלץ לנדוד מן העיר, בפקודת החוק, כשהוא חולה אנוש, עד שנפל ומת:

The light is come upon the dark benighted way. Dead!
Dead, your Majesty. Dead, my lords and gentlemen. Dead, right reverends and wrong reverends of every order. Dead, men and women, born with heavenly compassion in
your hearts. And dying thus around us every day.

פורסם ב- 28.3.2008 בפורום הספרים של YNET)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *