משטרה – יו נסבו
עשרה ספרים יצאו לאור בארץ בסדרת "הארי הולה" של יו נסבו. כל אחד הוא ספר מתח בפני עצמו, כל אחד הוא המשכו של קודמו מבחינת עלילותיו של הבלש הארי הולה.
עדיף היה, כמובן, לקראם על פי סדר, אלא שהוצאתם לאור בארץ החלה דווקא מן הספר השלישי – "אדום החזה", מסיבות פטריוטיות אולי, כי ראש ממשלת ישראל מוזכר בפרולוג לספר, ואולי מסיבות אחרות. בכל אופן, כך קרה שכקוראת בעברית התוודעתי לראשונה לבלש המיוסר, השתיין, המעשן, הבודד, הנורווגי (יש לציין, כי בשנים האחרונות הבלשים הסקנדינביים הולכים ותופסים מקום נרחב בספרות המתח), רק מן הספר השלישי, ונאלצתי לספר לעצמי את תולדותיו לפני הספר הזה מתוך קשרים והקשרים שבתוך הספר. אחר כך קראתי עוד כמה ספרים, על פי סדר, ועשיתי הפסקה, ולכן הגעתי את הספר הזה – העשירי למנין – עם עוד "חור בהשכלה", או לפחות צורך להבין מתוך הסיפור "מה היה קודם".
אלא ש"מה היה קודם" לספר הזה נוגע בעיקר לסיפור המסגרת, סיפורו של הארי הולה, אהובתו, בנה, מפקדי המשטרה וחוקרים אחרים, ואין צורך ממשי להכיר לפרטי פרטים את תולדותיו בספרים הקודמים (אם כי זה בהחלט לא מזיק).
בספר הזה הארי הולה מרצה בבית הספר לשוטרים; אין הוא ממלא כל תפקידי חקירה, משום אלה שהם מאורעות בספר הקודם (שלא קראתי, אבל בהחלט אפשר להבין את ההקשרים), אלא שיום אחד הוא נקרא ליעץ לצוות מיוחד החוקר מקרי רצח של שוטרים, שכל אחד מהם נרצח בזירת רצח קודמת, מקרי רצח שמעולם לא פוענחו. כל השוטרים נרצחים באופן דומה לאותם מקרי רצח בלתי מפוענחים.
ושוב, כמו בעבר, מוצא עצמו הולה חוקר יחד עם אותם אנשים איתם עבד בעבר; שוב מוביל אותנו נסבו בנתיבים מטעים, כאילו ברור מיהו הרוצח, אבל לא. שוב פוליטיקות מקומיות של חברי מועצה ומפקדים בכירים במשטרה, שעם השנים הפכו מעט מושחתים.
ושוב – הוירטואזיות הנסבויית לא מאפשרת להניח את הספר מן הידיים כמעט כלל.
עד לפתרון המפתיע.
עד לסיום שאף בתוכו מצליח נסבו לעצור את נשימת הקורא/ת, ובשלהי הספר, להוסיף משהו שאולי, רק אולי יתעורר בספר הבא. אבל לא נדע עד שנגיע אליו.
בניגוד לספריו הראשונים (כאמור, לא קראתי את כולם) נסבו מתמקד פחות בסוגיות חברתיות, ולטעמי זה קצת חבל.
מצד שני, הספר מהפך דפים מהחל עד כלה, ולמרות למעלה מ- 500 עמודים, הסתיים בתוך יומיים.
מומלץ לסוגו.
משטרה – יו נסבו. תרגום: דנה כספי. הוצאת: בבל. 517 עמודים.
Politi – Jo Nesbø