איש הלחישות – אלכס נורת'

לספרי מתח שמור מקום מיוחד בין כל הספרים שאני קוראת: המקום של הסחת הדעת, של המנוחה; המקום של "לא להתאמץ מדי", כי הנה ספר, אפילו אם מלווה אותו איזו אג'נדה, שידפדף עצמו מהחל עד כלה, מן הסתם יישכח אחרי זמן לא רב, ויכולתי "לנוח" קצת בין ספרים המחייבים מחשבה נוספת.

"איש הלחישות" אינו עונה על הדרישה הבסיסית מספר מתח: הוא לא אמין!

כי אם ארצה לקרוא ספר מהפך דפים המערב את העל-נורמלי, אקח לי ספר של סטיבן קינג, שהוא מאסטר בעירוב העולם שמעבר בתוך העולם שלנו. אלכס נורת' הוא חיקוי חיוור למדי.

גם המתח כאן הוא לא לגמרי מתח, ודאי לא "מערער" ככתוב על הכריכה הקדמית, או "מבעת" ככתוב על האחורית. למען האמת, אלמלא היה מונח ליד המטה במהלך לילה לבן, ואלמלא היה זה לילה קר למדי מכדי לגשת למדפי הספרים ולקחת לי ספר אחר, כי אז לא הייתי מחכה לסופו של הספר. הוא לא באמת מעניין. אם כי משהגעתי אל הרבע האחרון, החלטתי להמשיך עד הסוף, ולבזבז עוד שעה.

אין קלישאה שהספר מדלג עליה, כולל המצאה של קלישאות חדשות – בלש המשטרה הבודד, שאי פעם נותק הקשר בינו לבין ילדיו, שהתמכר לטיפה המרה, שעכשיו הוא אמנם פיכח, אבל בכל יום עלול לחזור לסורו.

חוקרת המשטרה המסורה עד בלי די שלא תרפה ולא תעזוב את משמרתה, גם אם עברו כבר שלושה ימים ולילות.

אליהם אפשר להוסיף את גיבור הספר – טום ובנו ג'ייק, שאבדו את אם המשפחה לא מזמן, ועל כן בחר האב לעבור למקום אחר, כדי להתגבר על האובדן.

והפושע הנורא והעלום, עם ילדותו העשוקה, המהווה תירוץ לכל כך הרבה פושעים ספרותיים (ובחיים גם).

ולא נשכח את הילד המוזנח קצת, זה שהוריו לא בדיוק יודעים היכן הוא, וכמובן שהוא יהיה הקרבן הראשון הוא ה"ספייר", זה שהקוראים לא ייקשרו לדמותו, ואפשר על כן לוותר עליו.

את כמות הפירכות בספר חדלתי לספור.

 

ועל אף כל אלה, אם תצליחו להתעלם מכל הבעיות שבספר, תוכלו אולי להנות.

קצת.

 

איש הלחישות – אלכס נורת'. תרגום: יעל ענבר. הוצאת: ידיעות ספרים. 415 עמודים

The Whisper Man – Alex North

 

לרכישה בפורמט רגיל ודיגיטלי (אך לא לקינדל)

Share

2 תגובות בנושא “איש הלחישות – אלכס נורת'

  1. ענבר

    ביקורת לא אמינה. המון טעויות בניסוח ושגיאות כתיב ילדותיות. לכו לקרוא את הספר ותשפטו בעצמכם-בעיניי הוא מרגש ומבעית באותה מידה.

  2. galooli

    ממש לא מסכים עם הביקורת. פספסת בגדול. גם מותח, גם מסקרן וגם מנתח מערכות יחסים שונות של אב ובנו. החלק הקריפי, אינו גדול וגם לו ניתן הסבר הגיוני לכאורה. מאד מומלץ, מאד מותח וכתוב היטב שלקראת הסוף ממש לא ניתן להפסיק לקרוא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *