ההחלטה לקרוא את סדרת הספרים של משעני, על פי סדר הוצאתם, התבררה כנכונה. שלא כמו סדרות ספרי מתח אחרות ("הארי הולה" עולה מיד בזכרון, אבל יש עוד לא מעט), בהן אפשר להתחיל מן ההתחלה, או מהאמצע, ואין קשר בין התעלומות המובאות לפתחו של הבלש או הבלשית, הרי שאצל משעני, אם תקראי את הראשון אחרי השני, תדעי כבר את פתרון התעלומה, משום שלא מעט מפעולותיו ומעשיו של אברהם אברהם בחקירתו שבספר השני נובעות ממעשיו וטעויותיו שבספר הראשון. ואמנם כולנו לומדות ולומדים מטעויות, אבל לא לכולנו יש אילנה שתזכיר לנו את זה.

כן, גם אילנה חוזרת. זו שהיתה המפקדת הישירה שלו ב"תיק נעדר" אמנם איננה המפקדת הישירה שלו כעת, כי עברה למחוז אחר, אבל דרכיהם יצטלבו בחקירה הנוכחית.

אברהם כלל לא היה צריך להיות מעורב בחקירה הזו. בדיוק חזר מבריסל, ועדיין בתוך ימי החופשה, עבר במשרד כדי לפגוש את המפקד החדש, עדיין בבגדי החופשה הבלתי רשמיים בעליל, ו"התנדב" להכנס לחקירה של חשוד בהנחת מטען לידי גן ילדים כי:

…חצי מרחב חולה… אני עובד עם אפס כוח אדם, ומהבוקר היו לי שוד מזוין בבנק איגוד, מטען ליד גן ילדים ומישהו שניסה להצית את עצמו על גג הביטוח הלאומי. יש לי אזרחים שמחכים מחש להגיש תלונה ועצורים שאין לי מושג מה לעשות אִתם. אין לי קציני חקירות, ואם אני לא מושיב מולם מישהו עד הערב, הם הולכים הביתה." (עמ' 15)

אז אברהם הסכים לחקור את החשוד בהנחת המטען ליד גן הילדים. אחר כך תישאל את הגננת שטענה שאין לה כלל אויבים, ואת העוזרת לגננת.

אחד האבות שתושאלו, חיים שרה, עורר בו כל מיני תחושות לא נוחות, כאילו הסיפור שלו סדור ותפור, כאילו עשה חזרות.

חיים שרה, גיבור המשנה של הספר, אב לשני ילדים. האם נעדרת כרגע מחייהם. שרה היה רווק עד גיל מבוגר יחסית, עד שהכירו לו את אשתו, עובדת זרה מהפיליפינים, ג'ני, שבאה לישראל כמטפלת סיעודית, ובדיוק מת המטופל שלה, והיא עמדה לאבד את רשיון העבודה והשהייה שלה, משום שמטפלים ומטפלות זרים המגיעים לכאן ממדינות אחרות, לטפל באלה בנו הזקוקים לטיפול, יש להם זמן מוגדר למציאת מעסיק חדש לפני שיאבדו את רשיונם ויאלצו לשוב לארץ מוצאם, לעתים לפני שהספיקו לשלם את ההלוואות האימתניות שנטלו כדי להגיע לכאן.

ובכן, חיים נישא לג'ני, בקפריסין, משום שאי אפשר להתחתן כאן בנישואין אזרחיים, ונולדו להם שני ילדים, שהם בבת עינו. עזר הגדול ושלום הקטן, ההולך לגן שלידו נמצא מטען הנפץ, ולפני כמה זמן חזר שלום לבית עם סימני פגיעה, וחיים צעק על הגננת. משום כך נחקר לגבי הנחת המטען ליד הגן.

אין שום דבר נגד חיים שרה, ובכל זאת אברהם בודק, עוקב, חוקר. בניגוד מוחלט לדעתה של אילנה. עד כדי כך שבנקודת זמן מסוימת הוא מסתיר מפניה את פעולות החקירה שהוא נוקט.

יותר מתעלומות ופתרונן, יש בספר הזה מכלול של עניינים בחברה הישראלית – מעמד העובדים הזרים, גננות מתעללות או לא, ואיך אפשר לאתר כאלה, כי הילדים קטנים ולא תמיד מדברים, משטרה שעובדת עם מעט מדי אנשים ונשים טובים, עם אילוצים תקציביים איומים.

אברהם אברהם שאינו ג'ימס בונד או גיבור על אחר, אלא קצין משטרה, קצת נעבעכי לעתים, חסר בטחון לעתים, מתגורר ועובד בחולון, שצבעיה דהויים על יד תל אביב. ואולי משום כך סיפורו וחקירותיו מרתקים מהחל עד כלה.

עכשיו ממתינים לי השלישי והרביעי בסדרה (זה שבגינו התחלתי לקרוא מההתחלה).

מומלץ לסוגו.