ואל תורוואלד, בת הכלאיים לאלף ובת תמותה, מחסלת בחוזה מטעם הצבא של ישויות אפלות ויצורי קסם מרושעים שהסתננו לעולמנו מעולמות אחרים, והם מנסים להרוג אותה בחזרה, או לפחות לשבות אותה.

ושוב תפגוש, למורת רוחה, או כך היא אומרת, את הדרקון המשנה צורה לאדם,  המוכנה על ידה "זב", שביניהם, כך נראה, יתפתח רומן, אי-שם בספר הבא, כי אחרת לשם מה נתכנסנו?

עדיין מרוחקת מבני משפחתה, כדי שלא יהיו מאויימים על ידי כל מיני יצורים מרושעים.

שתי חזיתות עיקריות יש לה, לואל, להלחם בהן; האחת – זוג אחים משני צורה יצרני נשק קסום, המנסים להשליט מונופול על סיאטל, ומטרידים את ספקית הנשק שלה, בשיטות הלקוחות מן העולם התחתון, והמלחמה השניה, שאין היא מלחמתה בעצם, ועל כורחה היא נסחפת אליה – מלחמה בדרקון מרושע, המכונה על ידה "דוב"  (דובסאורין ארוך מדי בשבילה), שבינו לבין זב (אק"א – הדרקון הטוב) יש איזה מאבק.

דוב הסתנן לכדור הארץ, וחוטף ילדים כדי לפתות את זב להגיע ולהלחם בו. או, לפתות את ואל לחפש אותו ולהשתמש בה כפתיון כדי ללכוד את זב.

זב מצידו מציע לואל כי תסייע לו ללכוד את דוב על מנת שיוכל להחזירו לעולמם,  כדי שיישפט,  יענש  וישוקם, בהתאם לחוקים של העולמות האחרים, הקסומים, בהם יצורים קסומים שסטו מדרך הישר נשפטים בדרך זו, ובתמורה יסייע לה במאבקה נגד האחים משני הצורה יצרני הנשק הקסומים.

כיאה לפנטזיה רומנטית הטובים ינצחו בסוף, לפחות נצחון ביניים (משום שהתשוקה הכבושה בין גיבורת הספר לדרקון שלה טרם נתממשה), הרעים יבואו על עונשם, כמה ימותו, אחרים יורחקו.

כמו בספר הראשון בסדרה  "קסם אפל" יופיעו לא מעט יצורי קסם שהופיעו בספרים אחרים של סופרים אחרים, ובכלל צריך להיות בקיאה לגמרי בעולם הפנטזיה כדי לדעת מהם אותם יצורים (אורקים, טרולים, אלפים, דרקונים – כבר הכרתי. קובלדים – נפגשתי בהם עכשיו לראשונה).

וכל ההרפתקאות האלה קורות בעולמנו, הרגיל, בעיר סיאטל, והסיבה שאיננו שומעות על כך, או קוראות על כך באמצעי התקשורת ה"רגילים" היא כי:

…לא היה טעם לחפש באתרי החדשות המרכזיים. כבר שנים הם מעלימים עין ולא מכירים בקיומם של יצורים קסומים או של קסם בכלל, ככל הנראה בהשפעת הממשלה או תאגידים עסקיים. הרשתות החברתיות אמינות יותר, …"

מן הספרים האלה שאפשר לקרוא, להתענג, לא לחשוב (לא צריך), להפוך דפים, ובסיום הקריאה אפשר לשכוח בלי שום רגש אשמה.  בילוי זמן וניקוי ראש מצוין.