חובות אבודים – איריס לעאל

חובות_אבודים

מרסל (מרסי) היא (היתה ואולי עודנה) ילדה אבודה. אב שעזב את הבית, אם שאיבדה את שארית כבודה העצמי, ואחר כך שפיותה וחייה, גודלה על ידי דודתה ודודה. הנישואין לרֵע נשאו בחובם הבטחה; הבטחה למשפחה, לשייכות למשהו משלה. אמנם משפחתו גם היא לא שיא האידיליה והאהבה והחיבוק האוהב, אבל בכל זאת – משפחה.

 מרסי ורֵע מהגרים ללונדון שם עושה רֵע חיל אט-אט בעסקי נדל"ן ממונפים בעוד מרסי מסתגלת לאיטה לחיים המשותפים, ליכולת לחיות ברמת חיים גבוהה, מטפחת חברים אלה ואחרים, בעיקר בתחום הספרות ו"מגלה" לעולם סופר אחד, חבר טוב, והצלחתו הופכת להצלחתה.

 בשלב מסוים חוזרת מרסי לארץ. בשלב מסוים היא מקבלת על עצמה להקים ולנהל בית ספר לכתיבה.

 בשלב מסוים מתמוטטים עסקיו של רֵע.

 המהלך המקביל של הצלחתה של מרסי מול נפילתו של רֵע, ההשפעות על חייהם המשותפים, על הסובבים אותם, בני המשפחה, חברים, שותפים עסקיים, עובדים – אלה עומדים במרכזו של הספר הזה. הבטחון הכלכלי, הנפילה, אי-הבטחון שבאובדן הנכסים, הפרת האיזון התוך-משפחתי: האשה המתחזקת, הגבר הנחלש, היכולת לתפקד ללא תלות בגבר, האח (כן, יש גם אח לרֵע – גלעד) שתמיד היה "פחות מוצלח" ועתה נחשב יותר יציב (ומשום כך יותר מוצלח, בעיני אמו).

משפחתו של רֵע – הוריו הקרים / מנוכרים, המקרבים ומרחיקים על-פי "הצלחות" חיצוניות. אביה של מרסי השב ומופיע ושוב נעלם.

 ומעל כל אלה – המשבר הכלכלי שסחף את העולם כולו והפך את עולמם של רבים, או כולם.

 כל אלה מתוארים בשפה קולחת ועשירה, ובסיפור מרתק מתחילתו ועד סופו.

כמה ציטוטים שאספתי בדרכי –

 "'הבעלות על נכס,' רֵע אמר, 'זו התשוקה הגדולה של הציביליזציה המערבית, ובית בלי משכנתא זה כרטיס יציאה מהכלא. אם יש לך בית, איך ובמה יוכל מישהו לאיים עליך? אם יש לך בית, תוכל לשרוד. אם יש לך בית, תוכל לשמור על שאריות כבודך העצמי. אם יש לך בית, תהיה קצת פחות צייתן.'" (עמ' 16)

 "'רחמים עצמיים זה דבר די נעים,' הוא אמר לי. 'אני צריך לעשות את זה יותר.'" (עמ' 101)

 ובהיותה של מרסי מנהלת בית ספר לכתיבה, יכולה לעאל להרשות לעצמה עקיצה קטנה לעולם הספרות המקומי:

 "'אתה יכול להירגע, באירופה היה לך הרבה יותר קשה למשוך תשומת לב לעבודה שלך. כאן אתה לא צריך להיות יותר מסביר כדי להפוך לכוכב לוהט. אבל קודם כדאי שתכתוב איזה ספר, ורצוי שהוא יהיה יפה.' " (עמ' 254 – 255)

 מומלץ.

חובות אבודים – איריס לעאל. הוצאת "כתר" (356 עמודים)

(פורסם ב– 24 באוגוסט, 2013 בפורום הספרים של YNET)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *