לפעמים הנפש מבקשת מנוחה, לפעמים גם הראש מצטרף אליה; ספרים כמו "לרשת את אידית" הם בדיוק המתכון הזה, לנוח. אין צורך להתאמץ ולדמיין את הגיבורות, או את הנוף. הכל מוגש ומונגש, והקוראת פשוט מאווררת את תאיה האפורים, ונהנית. חלק מן הספרים מהנים ביותר, חלק מהנים קצת פחות. את אלה שלא מהנים כלל תניח הקוראת מתישהו […]
… על הארץ הזאת נפלה קללת ערפל של שכחה, …" (*) ענן של שכחה מונח על הארץ הזאת, שהיא אנגליה המדומיינת של המאה הששית; מדומיינת משום שנוסף לה רובד פנטסטי של מפלצים ודרקונים, וכל מיני שדים ושדונים ושאר יצורים על טבעיים, רובם שוחרי רע. ערפל מסוים ליווה גם את קריאתי בספר הזה; תחושה כאילו נלקחתי […]
אהבה. זה כל הסיפור. מיום שראה פלורנטינו אריסה את פרמינה דאסה התאהב בה, והיה שב ועובר על פני ביתה, או יושב בגן מול חלונה, עד ששמה לבה אליו. היא נערה צעירה והוא איש צעיר גם כן. והיה חולף על פניה עת צעדה ברחוב, עם דודתה כבת לוויתה, ופעם אזר עוז ופנה אליה, במכתב, ועברו ימים […]
מצד אחד, הספר נקרא מכריכה לכריכה בשטף וברצף; מצד שני, בעוד יומיים לא ייזכר ממנו דבר (ואז אשוב ואקרא את הביקורת הזו, כדי להזכר). אני לא כל כך זוכרת היכן קראתי איזושהי ביקורת די נלהבת על הספר הזה, ועל כן, באחד הימים הורדתי אותו לקינדלי, כדי שיהיה לי ליום של "להעביר את הזמן עם משהו […]
נדמה לי שלא אחדש דבר אם אפתח בנסיבות כתיבתו של הספר והוצאתו לאור; הספר הזה נכתב בשנות החמישים ונשלח להוצאות לאור השונות, והוחזר כ"לא ראוי", אם כי בהוצאה אחת ראו בו פוטנציאל מסוים, ואחרי שכתוב יסודי ראה אור הספר "אל תיגע בזמיר", המקדים מבחינת לוחות הזמנים של העלילה את "ניצב כל הלילות" שלא פורסם ונשכח, […]
"..סבתא אומרת שהכל מכתוב. הכל אלוהים מחליט." (עמ' 321) כזאת היא אמה של עירית ברנע. שום טיל שנופל לא יחריד אותה, והיא לא תקום ותסע מביתה אל בית בתה, רק משום שנופלים טילים. אם אלוהים יחליט לקחת אותה הוא יקח. כמו שלקח את אישה, אביה של עירית, פעם, בים, כשיצאו, כל המשפחה, וחיכה במים שהילדות, […]
שלוש נובלות בספר הזה, בכל אחת מהן עולם אחר, לכל אחת הלך רוח אחר. הראשונה – ארץ לא נודעת, או, טריטוריה לא מוכרת – ובה שני גיבורים, איש ואשה,.פינדרידי, פינ, המספרת, וקרסון. שניהם ממפים כוכבים חדשים. במשך שמונה שנים הם נעים ממקום למקום, נשלחים משער הפתיחה, חיים תחת מסכת כללים מאד ברורה. אסור לפגוע בחי […]