הכריכה האחורית (מודה ומתוודה – קראתי חלק ממנה, למרות שבדרך כלל אני משתדלת להימנע) מספרת על אשה אחת, בוורלי שמה, שנמלטה מבעלה האלים, עם בנם הקטן, טומי. כמעט בלי כסף עם מעט מאד חפצים, רק מה שנכנס בשני תרמילים קטנים, כדי שאפשר יהיה להתנייד בקלות ובמהירות. בוורלי אכן תופיע בספר, אבל רק בשער השני. השער […]
אי אז, בימי נעורי, כשהספריה היתה לי מערת קסמים ומקום מפלט, וקראתי בה ספרים לפי סדר המדפים, נקלעתי פעם למדפים שעליהם היו ספרי המדע הבדיוני. בימים ההם הסוגה כללה גם את כל ספרי הפנטזיה, משום שאלה ואלה לא רבים היו, והקוראות והקוראים בהם מעטים אף יותר. את רוב הספרים בסוגה, בכל אופן, אלה שהיו בספריה, […]
כשאומרים "אלימות" הכוונה, בדרך כלל, לאלימות פיזית. כזו שמשאירה סימנים. אבל כמה מדברים על אלימות שאין לה סימנים, כזו שלוקח לא מעט זמן לזהות שהיא שם, שהיא קיימת, לקרוא לה בשם: אלימות. נדמה שאלימות כלכלית היא אחד הסוגים שהכי קשה לשים עליו אצבע ולומר – זוהי אלימות. כי לא רואים. לא רואים את הפחד, את […]
מי שקראה ספר אחד של ליאן מוריארטי, כנראה תקרא גם את זה הבא אחריו, ואת זה שאחריו ועוד ועוד, בכל פעם שיצא כזה. כי גם אם לא כולם מפתיעים כמו הראשון – שקרים קטנים גדולים – הרי שברור לה, לקוראת, כי הספר יהיה מרתק לגמרי, ותהיה בו איזו תעלומה, עם איזשהו סוף מפתיע. כך גם […]
זה מתחיל בדרך כלל במשבר כלכלי, שאז הממשלה צריכה לנקוט צעדים כלשהם כדי לסייע לאזרחים לעבור את הזמן הזה, אחרת יפרצו מהומות ותגבר הפשיעה, והממשלה תאבד חלק מן האחיזה שיש לה באזרחים. אפשר להכין תוכניות כלכליות ארוכות טווח, לייצר מקומות תעסוקה, להקפיא מחירים, לסבסד מוצרים ושירותים יסודיים. ואפשר גם להאשים את האחר, ולחוקק חוקים המגבילים […]
חוץ מסיפור אחד, ממש לפני הסוף, "לוֹנג דיסטנס", לא ברור כלל עד כמה הסיפורים קרובים לאשכול נבו, הסופר, וכמה מהם מקורם בדמיונו הקודח. וזה גם לא לגמרי חשוב, בסופו של דבר. כי מה שחשוב באמת הוא מה נושאים עמם ואלו חוויות וזיכרונות יהיו לקוראת עם סיומו של כל סיפור, ועם תומו של הספר כולו. מרבית […]
יש ספרים שאת לוקחת לך לקרוא, רק משום שקראת כבר ספרים אחרים של אותה סופרת, או אותו סופר, וברור לך לגמרי, שאת עומדת בפני הרפתקה חדשה לגמרי, כי מה שכבר קראת היו ספרים שונים לגמרי האחד מהשני (היו רק שניים, משום שזהו השלישי שתורגם לא מכבר). את לוקחת לקרוא, ואין לך מושג מה תקראי עכשיו. […]