כשאומרים "אלימות" הכוונה, בדרך כלל, לאלימות פיזית. כזו שמשאירה סימנים. אבל כמה מדברים על אלימות שאין לה סימנים, כזו שלוקח לא מעט זמן לזהות שהיא שם, שהיא קיימת, לקרוא לה בשם: אלימות.

נדמה שאלימות כלכלית היא אחד הסוגים שהכי קשה לשים עליו אצבע ולומר – זוהי אלימות. כי לא רואים. לא רואים את הפחד, את החרדה, את חוסר היכולת.

כשאת נמצאת תחת אלימות כלכלית, שבדרך כלל אינה מופיעה לבד, אלא נלווים לה סוגים אחרים של אלימות, לאו דווקא פיזית, הקטנה, גזלייטינג, הרחקה מכל סביבה תומכת אפשרית כמו משפחה או חברים. ואז את (בדרך כלל מופנית האלימות כלפי נשים) לבד. לגמרי לבד. לפעמים אפילו לא תזהי שאת נמצאת במערכת אלימה. לפעמים יחלפו שנים. לפעמים כל החיים.

הספר הזה מביא את סיפוריהן של עשרים נשים שחוו אלימות כלכלית, בחלק מהמקרים יחד עם אלימות פיזית (שאותה, לפחות, אפשר לזהות מיד), נשים שנושאות עד היום, גם אם יצאו מתוך המערכת הכובלת, החונקת, האלימה, הן נושאות עמן את הצלקות, את החובות שנשארו, הן מתחילות, בגיל מאוחר, לבנות את עצמן לעצמן, לעתים לילדיהן.

איך זה מתחיל? אולי דרך הסוציאליזציה של כולנו, שעדיין מתיחסת לאשה כאל מפרנסת שניה, שעדיין מצפה מאשה קודם כל להינשא וללדת ילדים, ומן הגבר לפרנס את משפחתו. כשעדיין נשים משתכרות, בממוצע 70% מן הגברים.

ובאופן ספיציפי, פרטי, זו יכולה להיות אשה שבאה מבית פטריארכלי, או מבית שבו לא ראו אותה. האביר על הסוס הלבן (שיתברר מהר מאד כלא כזה) יעטוף אותה תחילה באהבה ומחמאות, ישא אותה על כפים. עד שיישא אותה הרחק מכל מה שיש לה, מכל המוכר.

יקטין אותה – בלעדי את לא שווה כלום, את לא מבינה בכסף (גם אם את מנהלת חשבונות או רואת חשבון). יכתיב לה מה ללבוש, לא יאפשר לה לנהל את כספה

הוא היה נותן לי בכל חודש כסף מזומן לקניות. הייתי צריכה להביא קבלות, והוא היה עושה התאמות בין השעה שאמרתי לו שבה קניתי לבין השעה שכתובה על הקבלה. על כל ההוצאות שלי היה פיקוח ושליטה.  .. אם רציתי לצאת עם חברות או לשבת בבית קפה, הוא לא היה נותן לי בשום אופן. היה אומר שהוא יצא איתי ולוקח אותי למלון ולקפה. הוא גם בחר לי את הבגדים. …"

השלב הראשון הוא לזהות שאת נמצאת במערכת אלימה, וזה קשה, בעיקר כשלא מופעלת אלימות פיזית.

הפעם הראשונה שהבנתי שאני נפגעת אלימות היתה רק אחרי 15 שנות נישואים שבהן ניסיתי לתחזק את הפנטזיה שהכול בסדר. ממש בסדר."

וגם אחרי שהבנת שאת נמצאת במערכת אלימה, לא תמיד את מודעת לדרכי מילוט, ולכן, לא מעט פעמים את נשארת, ונשארת, ונשארת. עד שכמעט לא נשאר ממך, ממהותך, דבר.

ואם החלטת לצאת, צריך רק לקוות שתמצאי תמיכה, משום שלא מעט פעמים נותקת מכל המעגלים שהיו לך פעם, משפחה, חברים, חלק מהם כלל לא יבינו על מה את מדברת, משום ששמרת פסאדה, משום שגם הוא, ואיך את עוזבת כזה איש נחמד?

ואם כבר החלטת לצאת את צריכה לאזור הרבה אומץ, הרבה מאד. משום שאז תהיי נתונה למסכת חדשה של איומים והפחדות, ואת כבר ממילא מתקפלת מכל איום.

יכול להיות שתוותרי על כל מה שיכול היה להיות לך, אילו המערכת הזוגית היתה שיוויונית והוגנת. יכול להיות שתצטרכי לוותר על משמורת על ילדיך, יכול להיות שלא יהיה שם אף אחד בשבילך בחוץ.

סיפור אחד, יוצא דופן בתוך שלל הסיפורים, קרע את לבי יותר מכולם, סיפורה של בר סטאר (השמות בספר ברובם בדויים), שאינה אשה במערכת אלימה, אך גדלה במערכת כזו, בה אמה היתה נתונה לכל סוגי האלימות, וכך אף היא עצמה, ובמהלך השנים עשתה מאמצים רבים להרחיק את האב מהאם, גם במחירים כבדים לה עצמה.

הספר הזה, חשיבותו בכל סיפוריהן של כל אותן נשים שסיפרו, כל אחת, את סיפורה. חלקן יצאו בשן ועין ממערכות דכאניות, חלקן ימשיכו לשאת צלקות עוד שנים רבות.

באחרית הדבר לספר, שנכתבה על ידי ד"ר עו"ד מירב שמואלי, מפורטים סוגים שונים של אלימות כלכלית. עוד היא כותבת:

…גברים המפעילים אלימות כלכלית כלפי בנות זוגם עושים זאת לרוב כדי לבסס את שליטתם בהן, וכדי להגביל את עצמאותן. כמו סוגים אחרים של אלימות כלפי נשים, גם אלימות כלכלית היא תופעה היונקת מתפיסות חברתיות לגבי תפקידם ומקומם של נשים וגברים במשפחה ובחברה, ולגבי ההתנהגות המצופה מאישה. …"

מי שהיתה שם, מי שעודנה, תדע בדיוק על מה מדובר.

ומי שלא – חשוב לקרוא את הספר הזה, גם לסירוגין, כדי להבין.

הספר הגיע אלי לאחר שהשתתפתי במימון-המון שלו, שנעשה על-ידי עמותת רוח נשית, עמותה התומכת בנשים נפגעות אלימות כלכלית. וכל מפעלותיה חשובות ומבורכות.