אלמלא הייתי שותפה למימון-המון של הספר הזה, איני בטוחה כלל שהייתי מגיעה אליו; אחרי הכל, עוד ספר על קיבוץ, עוד עדויות, ואף ספר שאינו ספר סיפורת, אלא ספר עיון. ובכל זאת, משהייתי שותפה, וקבלתי את העותק שלי, לקחתיו לידי, וקראתי. לסירוגין, יחד עם ספרים אחרים. משום שכל עדות זקוקה לזמן שלה, להיקרא ולהיטמע. וכל עדות […]
איש צעיר, לואיק שמו, שנישואיו התפרקו, והוא נמצא באיזשהו טיפול פסיכולוגי שנכפה עליו משום אישוזהי התנהגות בלתי מקובלת, קטטנה מביכה שהצליחה לגרום לפיטוריו, ועליו להתייצב כך, פעם בשבוע, לחפש את הסיבות, אולי להפוך לאדם נורמטיבי יותר, כזה המשחק את משחק החיים על פי כל כלליו, נשאל על ידי הפסיכולוג שלו על סבתו, זו שכמעט לא […]
לורד העקעק, רוח רעבה, שניים לחדווה שלושה ספרים שניתן לקראם לפי הסדר, או כל אחד לחוד; סדר הקריאה משנה בשוליים בלבד, אם כי הקריאה על פי הסדר הינה הנוחה ביותר לקוראת. אנגלית השמרנית של המאה ה-19 (דומתני) היא הרקע לסיפור הפנטזיה הזה, הכולל בתוכו לורד יורש בעל כורחו – לוסיין וודרי, ששב לאנגליה מסין משום […]
כדי להנות הנאה שלמה וגמורה מספריה של אוסטן, כדאי מאד שתהיה לה, לקוראת, ידיעה כלשהי על חייהם של בני האצולה הכפרית באנגליה של המאה ה-19, על מנהגיהם, על דיני הירושה הנוהגים באנגליה, על חשיבותם של הסכמי אירוסין ולמי מותר להפר אותם, ואיזו סנקציה נהוגה במקרה של הפרת הסכמים כאלה, על מעמדם של גברים ונשים, זכויותיהם […]
דו"ח נטישה. האמת היא שהתלבטתי. מאד התלבטתי. אחרי הכל כבר קראתי יותר ממחצית הספר, עד עמוד 332 הגעתי. את זמן הקריאה שכבר "השקעתי" לא ניתן להחזיר. וכמו משקיע בבורסה שמקווה להחזיר את הפסדיו במקום להקטין אותם, תהיתי האם להמשיך עד הסוף, ואולי בסופו של דבר השקעת הזמן תתברר כמשתלמת, העלילה תהפוך מרתקת, הכתיבה תהיה ממוקדת […]
הסוף. כמו ספרים אחרים, אלה הבאים ביחידים, או בשלשות, כמו במקרה "האדמה השבורה", הסוף. סוף העלילה, סגירת כל הקצוות (כמעט, צריך להשאיר משהו לדמיון הקוראת). סוף טוב, במידה מסוימת, עם תקווה מסוימת לעתיד. כי כך צריך. כי הספרים האלה, כל הטרילוגיה, כבדים, כבדים מאד. כמעט קץ העולם, כמעט קץ האנושות, איבות נושנות בין הגזעים השונים, […]
חוץ לארץ. עד לא מכבר, מושא חלומות של הרבה שנים. כן, היו פעם שנים כאלה שלחוץ לארץ נסעו רק מעט מאד, והטיול יכול היה להיות חד-פעמי. ולחיות בחוץ לארץ, זה בכלל נראה בלתי מושג. רק שליחים מטעם ארגון זה או אחר נסעו לשבת בארץ אחרת כמה שנים ואחר כך חזרו. מי שעזב לגמרי קראו לו […]