דו"ח נטישה.

האמת היא שהתלבטתי. מאד התלבטתי. אחרי הכל כבר קראתי יותר ממחצית הספר, עד עמוד 332 הגעתי.

את זמן הקריאה שכבר "השקעתי" לא ניתן להחזיר. וכמו משקיע בבורסה שמקווה להחזיר את הפסדיו במקום להקטין אותם, תהיתי האם להמשיך עד הסוף, ואולי בסופו של דבר השקעת הזמן תתברר כמשתלמת, העלילה תהפוך מרתקת, הכתיבה תהיה ממוקדת יותר.

בסופו של דבר החלטתי להקטין את הפסדי; כך וכך זמן הושקע, זמן שלא יוחזר. לא עוד.

קייט קווין יודעת לכתוב. בהחלט יודעת לכתוב. אחרי הכל, משני ספריה האחרים שקראתי, "הרשת של אליס" ו"צופן הורד", נהניתי ביותר.  היו אלה רומנים היסטוריים המבוססים על תחקיר מעמיק, שהפכו את ההיסטוריה הקצת רחוקה (ממני) למשהו מוחשי לגמרי.

ציפיתי לכך גם עם "הציידת".

כן, היתה ציידת כזו, בת מעמד האצולה באירופה (לא זכור לי אם אוסטריה או פולניה, ואיני מוצאת את הכתבה ההיא שקראתי פעם ב"הארץ" בנושא), חובבת נאצים ונאציזם, שאת אורחיה בידרה בציד יהודים ברחבי האחוזה שלה, ואולי על דמותה ביססה קווין את הספר.

"אולי", משום שבניגוד לשני ספריה האחרים, אין כאן אחרית דבר שתשפוך אור על מושאי כתיבתה.

הציידת, כאמור, היא פושעת מלחמה חובבת נאצים, שנהגה לצאת לציד אדם ברחבי אחוזתה, ואחרי המלחמה נעלמה.

ויש המבקשים למצוא אותה.

נינה, טייסת סובייטית לשעבר, היחידה שפגשה את הציידת ונותרה בחיים.

ריאן, עיתונאי בריטי שסיקר לא מעט משדות הקרב של המלחמה, ועתה עוסק בציד נאצים, שהשילו זהותם הישנה, ובחסות זהות חדשה התחבאו במדינות שונות.

ג'ורדן, אשה צעירה על סף סיום התיכון בבוסטון, חובבת צילום המבקשת להמשיך לימודיה באוניברסיטה, ונתקלת בהתנגדותו של אביה, בעל חנות עתיקות.

וישנה אנליזה, פליטה שהגיעה עם ילדה מאירופה ונישאה לאביה האלמן של ג'ורדן, ונראה כי היא מסתירה איזה סוד. אחד או יותר.

ודמויו המשנה; ישנה הטייסת שטסה פעם, במטוסים הסובייטיים, שנינה שימשה לה נווטת ומאהבת לעת מצוא, שגורלה לא לגמרי ברור.

(הטייסת הזו, ילנה שמה, היתה הטייסת במטוס בו נינה היתה נווטת. עם פציעתה של נינה המריאה ילנה  עם נווטת אחרת, וכשחזרו, בבוקר כל המטוסים, יצאה נינה לקדם פני חברתה:

"…האוּ-2 חזרו. הם כבר היו מכוסים ביריעות הסוואה. נינה תפסה את צוות הקרקע  הקרוב אליה. "איפה ילנה וטסינה?"
הבחורה הסתובבה בעיניים אדומות ובשפתיים רועדות, נינה הבחינה פתאום שכל השדה היה שקט וצוות הקרקע עבד בכתפיים שמוטות. …
נינה שמעה את קולה ולא ידעה אם זו לחישה או שאגה. "מה קרה"? " (עמ' 268 – 269)

והנה, מספר פרקים לאחר מכן, חוזרת ילנה, כאילו כלום

"תביאי לי משהו ממוסקבה," ביקשה ילנה שליוותה את נינה לתחנת הרכבת. …" (עמ' 290)

והיא תחזור שוב, בהמשך.

כפי שזה נראה, יש כאן טעות בכתיבה או בעריכה, או אולי בהעברה בתרגום. לא ברור לי כלל. אבל זה בהחלט עצר את שטף הקריאה, כשדפדפתי אחור כדי לבדוק האם ראיתי נכון או לא.)

ישנו גם השותף של ראין בציד הנאצים, וחברה, בן זוג של ג'ורדן, שכבר העניק לה טבעת, ובתה הקטנה של אנליזה, ושאר דמויות משנה המגיחות לרגע, ותפקידן למלא עוד קצת את העלילה.

ונשאלות השאלות:

האם תתגלה הציידת? האם ג'ורדן תצא ללימודים באוניברסיטה, או תתחתן עם בן זוגה? מה יקרה בין ראיין לבין נינה?

האמת היא שאין לי מושג, והספר לא מספיק טוב כדי שאשאר לגלות.

אפשר לקרוא, אבל ממש לא צריך.