לספרי מתח שמור מקום מיוחד בין כל הספרים שאני קוראת: המקום של הסחת הדעת, של המנוחה; המקום של "לא להתאמץ מדי", כי הנה ספר, אפילו אם מלווה אותו איזו אג'נדה, שידפדף עצמו מהחל עד כלה, מן הסתם יישכח אחרי זמן לא רב, ויכולתי "לנוח" קצת בין ספרים המחייבים מחשבה נוספת.
"איש הלחישות" אינו עונה על הדרישה הבסיסית מספר מתח: הוא לא אמין!
כי אם ארצה לקרוא ספר מהפך דפים המערב את העל-נורמלי, אקח לי ספר של סטיבן קינג, שהוא מאסטר בעירוב העולם שמעבר בתוך העולם שלנו. אלכס נורת' הוא חיקוי חיוור למדי.
גם המתח כאן הוא לא לגמרי מתח, ודאי לא "מערער" ככתוב על הכריכה הקדמית, או "מבעת" ככתוב על האחורית. למען האמת, אלמלא היה מונח ליד המטה במהלך לילה לבן, ואלמלא היה זה לילה קר למדי מכדי לגשת למדפי הספרים ולקחת לי ספר אחר, כי אז לא הייתי מחכה לסופו של הספר. הוא לא באמת מעניין. אם כי משהגעתי אל הרבע האחרון, החלטתי להמשיך עד הסוף, ולבזבז עוד שעה.
"…לספר את ההווה דורש ממני לחפור עמוק בעבר, לחצות גבולות, לרחף מעל הרים ולחזור לאותו אגם עצום ממדים שהם מכנים ים, וכל זה כששטף של דימויים ואסוציאציות חופשיות, פרכוסים גופניים, גומחות וגבנונים שהזמן חצב בזיכרונותי מנווטים את דרכי. אך האמת של הזיכרון היא יחידה במינה, נכון? הזיכרון בורר, מוחק, מפריז, מקטין, מהלל ומשמיץ. הוא צר גרסה משלו לאירועים, מפיק ממשות משלו. רבגוני, אך לכיד. פגום, אבל כן. כך או אחרת, הזיכרון שלי נושא עימו סבך כזה של סיפורים, ושקרים, ולשונות ואשליות, וחיים הקצובים על ידי גלות ומוות, מוות וגלות, עד כי אינני יודעת איך להתיר מתוכו את החוטים." (עמ' 8)
קימיה, קימי, קים סאדר היא אשה צעירה המתגוררת בפריז, ונמצאת בעיצומם של טיפולי פוריות. בעת שהיא ממתינה לתורה במחלקת טיפולי הפוריות בבית החולים הפריזאי בו היא מטופלת, לבדה בזמן ההמתנה, מושא למבטים חומלים של אנשים ונשים אחרות ואחרים הממתינים במחלקה יחד איתה:
"איך שלא יהיה, אישה לבדה במחלקת טיפולי פוריות של בית חולים כלשהו ברחבי תבל היא מושא לרחמים, גם אם הבדידות שלה הופכת את ביש המזל של יתר האנשים שהחיים הובילו לחדר הזה נסבל יותר. …" (עמ' 16)
ובזמן ההמתנה, המתנה ארוכה למדי באותו יום, היא מתחילה לספר את תולדותיה ואיך הגיעה עד הלום לקהילת מאזינים ומאזינות מדומיינת; לעתים היא פונה אל אותם מאזינים בפנייה ישירה, ומיד חוזרת לסיפור.
קימיה, קימי, קים סאדר היא מהגרת, כך ניתן להבין, כמובן, משמה, מהגרת מפרס, היא איראן של ימינו, הדֶמון האכזר, המאיים על שלום העולם כולו, פרס שפעם היתה מדינה המקושרת לעולם המערבי המודרני, ואחר כך היתה בה הפיכה, והגיע חומייני והפך אותה למדינה איסלמית המסתגרת מפני העולם.
או ככה אנו חושבות. אם ננסה להזכר בכותרות העיתונים מפעם, או נחלוף על פני החלק הזה בשיעור ההיסטוריה במהירות, ולא נעמיק במיוחד. כך התרגלו במערב להתייחס לאיראן, בלי להביט בניואנסים, בחיים שהיו שם אז, בחיים שיש שם כיום.
12.2.2020 – 20:00 – 250 שנות מופת
חמישיית תל אביב והפסנתרן אלון גולדשטיין חוגגים יום הולדת 250 לבטהובן
בטהובן – חמישיית הפסנתר במי במול מג'ור אופוס 16
לוצ'אנו בריו – אופוס גן חיות, גירסה תיאטרלית בבימוי ארי טפרברג
לאונרד ברנשטיין – פתיחה לקנדיד, עיבוד: ד' סטיוארט
סמואל בארבר – מוזיקת קיץ
בטהובן – סונטה לפסנתר מס' 14, אור ירח, אופוס 27 מס' 2
ז'אן פרנסה – שעת הרועה
אולם צוקר – היכל התרבות, הוברמן 1, תל אביב
12.2.2020 – 20:00 – 250 להולדתו של בטהובן: ראשיתה של התקופה המאוחרת
מרצה: רון רגב בטהובן סונטה לפסנתר אופ. 101 אלן שטרנפלד פסנתר בטהובן סונטות לצ'לו ופסנתר אופ. 102 מס' 1 ו-2 מיכל קורמן צ'לו רון רגב פסנתר
אולם וייז – קמפוס גבעת רם, ירושלים
12.2.2020 – 20:30 – צלילים מהגלובוס: לטינו-אמריקנו
הסינפונייטה הישראלית באר שבע
נגני האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקנו
מנצח: דורון סלומון
המשכן לאמנויות הבמה – באר שבע
יום חמישי – 13.2.2020
13.2.2020 – 19:00 – אז איך קוראים לך עכשיו?
השקה חיפאית
מרכז מחקר פמיניסטי – ארלוזורוב 118, חיפה
13.2.2020 – 21:00 – אינסטינקט בסיסי – מופע השקה חגיגי
עם: ענת דרימר, יעל טל, נעמה רדלר
בסקולה – הרכבת 72, תל אביב
יום ששי – 14.2.2020
14.2.2020 – 10:30 – מסע דילוגים: חיים באר
עם: חיים באר, גדעון טיקוצקי, אפרים הלוי, אמונה אלון, זרח רוזנבלום
קטעי קריאה: יהויכין פרידלנדר
שירה: תמר גלעדי
פסנתר: ניזאר אלכטאר
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב
14.2.2020 – 13:00 – באך: יוהאנס פסיון
אנדרס מוסטונן מנצח (אסטוניה)
קולגיום מוזיקלה:
המקהלה הקאמרית של טאלין (אסטוניה)
אנטו אוניס אוונגליסט (אסטוניה)
קרן מוצרי סופרן (ישראל־הולנד)
איריס אויה אלט (אסטוניה)
ארה סאל בס (אסטוניה)
הקאמרטה הישראלית – ירושלים
מוזיאון תל אביב לאמנות – שד' שאול המלך 27, תל אביב
14.2.2020 – 13:30 – קונצרט של אופרה וזמרה
הוא והיא והגבר האחר מדון ג’ובני עד יבגני אונגין. אריות, דואטים, ושלישיות מאופרות
עם כנרת אילי (סופרן), פוול סולינדזיגה (טנור) וסוצ’ן קים (בריטון).
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
15.2.2020 – 11:11 – שחרית מוזיקלית: שומאן, ברוך, גלינקא, ברהמס
גלעד הראל קלרינט
יוני גוטליבוביץ צ'לו
אנה קייסרמן פסנתר
שומן: רומנסות אופוס 98 לקלרינט ופסנתר
ברוך: 3 קטעים אופוס 83
גלינקא: טריו פאתטיק ברה מינור
שומן: קטעי פנטסיה אופוס 73 לצ'לו ופסנתר 667
ברהמס: טריו אופוס 114 בלה מינור לקלרינט, צ'לו ופסנתר
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב
15.2.2020 – 14:30 – חופשה ברומא
סינמטק – הארבעה 5, תל אביב
15.2.2020 – 18:30 – הלילה הוא שירים
גיל שוחט מארח את חנן יובל
מדיטק – גולדה מאיר 6, חולון
15.2.2020 – 20:00 – באך: יוהאנס פסיון
אנדרס מוסטונן מנצח (אסטוניה)
קולגיום מוזיקלה:
המקהלה הקאמרית של טאלין (אסטוניה)
אנטו אוניס אוונגליסט (אסטוניה)
קרן מוצרי סופרן (ישראל־הולנד)
איריס אויה אלט (אסטוניה)
ארה סאל בס (אסטוניה)
הקאמרטה הישראלית – ירושלים
מוזיאון תל אביב לאמנות – שד' שאול המלך 27, תל אביב
15.2.2020 – 20:30 – רביעיית כרמל מארחת את יגאל לוין מוצרט: רביעיית כלי קשת מס' 15 ברה מינור, ק. 421 ברבר: רביעיית כלי קשת בסי מינור, אופ. 11 ברהמס: חמישייה לקלרינט וכלי קשת בסי מינור, אופ. 115
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
15.2.2020 – 21:00 – התרנגולים: הרמיקס
תזמורת המהפכה
המשכן לאומנויות הבמה – שד' שאול המלך 19, תל אביב
בגד מאש מיכל בן נפתלי ספרות ספרים ספר עטיפה עטיפת ספר
דו"ח נטישה.
כבר לא מעט זמן הספר הזה מונח על מדף-הספרים-הממתינים-לתורם (זה המכונה אצלי: מדף הספרים ליד המטה, אם כי ברור כי אין מדף, ליד המטה, היכול להכיל, בכל זמן נתון כשמונים ספרים), ועל כן, עם הבחרו לרשימת חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 2019, החלטתי כי הגיע הזמן לקראו.
הגעתי עד לעמוד 29; בדרך כלל אינני ממהרת לוותר בשלב כל כך מוקדם, אלא שאיכשהו לא נראה לי שהספר הזה יהפוך מתישהו לספר שיקשה עלי להניחו מן היד.
ליתר בטחון הצצתי בביקורת אחת על הספר הזה, והבנתי שצדקתי, ובאמת זהו ספר שלא אהנה ממנו במיוחד.
ולכן הנחתי.
יש עוד כל כך הרבה ספרים הממתינים על אותו מדף. עכשיו התקצר זמן ההמתנה.
ספרים שעניינם ספרים חביבים עלי עד מאד; ספרים שעניינם סובב סביב ספרים וסופרים וקוראים וקוראות, כמובן, ואיך נכתבים או נמכרים ספרים, ולעתים גם הבוכהלטריה, הפוליטיקה ושאר העניינים שמאחורי הוצאת הספרים לאור ומכירתם וקריאתם, אלה יימצאו לי באותם ספרים החביבים עלי אף יותר בתוך הקטגוריה הזו – אלה הספרים הנכתבים כאן ובעברית, על ידי מי ששייכים בדרך זו או אחרת לעולם הספרות המקומי, לביצה המקומית.
שולמית לפיד בראה את ליזי בדיחי, כתבת העיתון "זמן דרום" אי אז בסוף שנות השמונים של המאה שעברה, ודמותה זו הפכה לאחת מנכסי צאן ברזל של ספרות המתח הישראלית (יחד עם מיכאל אוחיון של בתיה גור). אחר כך באו עוד ועוד גיבורים, וספרי מתח עבריים הפכו לעניין שבשגרה, אבל זכות הראשונים (ראשונות, אם לדייק) עומדת להן, לגור וללפיד.
ליזי בדיחי זו, שבשנת 1989 היתה בתחילת שנות השלושים לחייה, נשארה, באורח פלאי, באותו עשור לחייה, רק עזבה את המקומון בו כתבה, ואף את באר שבע, ועברה לתל אביב, ומצאה עבודה כחוקרת פרטית במשרדה של עורכת דין אחת, שאינה בוחלת בעיסוק בכל מיני תיקים שעורכי דין אחרים נזהרים מלגעת בהם.
ליזי בדיחי אף עזבה את קדמת הבמה ובספר הזה היא רק כוכבת משנה. הכוכב הראשי הוא אלישע פרידריך. סופר. ולא סתם סופר – כזה שכל ספר שלו מתקבל בשבחים גדולים על ידי גדולי המבקרים, ואף נמכר בהיקפים בהחלט משביעי רצון, אם כי, כל ספר מלוּוה בהתרגשות מחודשת –
"… ההתקבלות היא תמיד הימור. וכל כך הרבה מיילדים ומיילדות טורחים על האובניים, עורכים ומעמדים ומגיהים ומדפיסים וכורכים ומפיצים ומוכרי ספרים ויחצ"נים, ולכל המהומה הזאת אחראי איש אחד…" (עמ' 35)
אלמלא הגיע הספר הזה לידי, ככל הנראה לא הייתי יודעת מה ארע בג'ג'ו, האי הקוריאני, בשלושה באפריל, 1948.כנראה לא הייתי יודעת עניינים רבים נוספים הנוגעים לקוריאה בכלל, ולאי ג'ג'ו בפרט, משום ששיעורי ההסטוריה שלנו, בבית הספר, כללו בעיקר הסטוריה יהודית וישראלית, וקצת הסטוריה כללית, בעיקר מערבית, כשהמזרח הרחוק נותר עלום למדי. אפילו באוניברסיטה, שיעורי ההסטוריה עסקו בעיקר במערב, ואם רציתי לדעת יותר על מקומות אחרים, הייתי צריכה לפנות לתחום התמחות אחר (אבל זה כלל לא שייך לספר).
הספר הזה – "האי של נשות הים" – גדול, אם כן, מסך מרכיביו, משום שהוא פותח צוהר לעולם אחר ושונה (ואותי הוא אף מפנה להשלמת ידע, גם אם כללי למדי, באתרי מרשתת שונים).
ובכן – ה- 3 באפריל 1948 נחשב ליום בו החלה ההתקוממות בג'ג'ו, כנגד המשטר הקיים – אוטוקרטיה בחסות אמריקאית, שלאחר מלחמת העולם השניה ולפני מלחמת קוריאה. היום הזה היווה נקודת מפנה ביחסיהן של שתי גיבורות הספר – יונג-סוק ומי-ג'ה. שתי נשים צעירות, נשואות, אמהות, שנפשן קשורה זו בזו, שחייהן עברו עליהן יחד, מאז היו ילדות צעירות, עת מי-ג'ה הגיעה לכפר בו התגוררה יונג-סוק.
בימים ההם שלטה יפן בקוריאה, ואף שהאי היה מרוחק מן היבשת, זרועות השלטון הגיעו עד אליו, יחד עם החוקים המפלים אוכלוסיה בשטח כבוש. האי, הנמצא באמצע הדרך, לערך, בין יפן לקוריאה שימש "קרש קפיצה" בין המדינות, הכובשת והכבושה, ועל כן, בכל זמן נתון היו בו לא מעט חיילים יפנים. הקוריאנים היו בין הפטיש לסדן; כדי להתפרנס נאלצו חלק מהם לפעול בשירות יפן, ועל כן איבדו לא מעט מכבודם, הם וצאצאיהם ונחשבו "משתפי פעולה".
2.2.2020 – 21:00 – כל הג'אז הזה
הקאמרטה הישראלית
השתקפויות: אבישי כהן והחצוצרה
המשכן לאומנויות הבמה – תל אביב
יום שני – 3.2.2020
3.2.2020 – 19:30 – 2010-2019 בטלויזיה
משחקי הכס, מראה שחורה וסיפורה של שפחה
שלוש הרצאות קצרות
קנטה – גן העיר, תל אביב
3.2.2020 – 20:00 – קונצרט של אופרה וזמרה
הוא והיא והגבר האחר מדון ג’ובני עד יבגני אונגין. אריות, דואטים, ושלישיות מאופרות
עם כנרת אילי (סופרן), פוול סולינדזיגה (טנור) וסוצ’ן קים (בריטון).
מרכז קריגר – חיפה
יום שלישי – 4.2.2020
4.2.2020 – 18:00 – עלמת השמיים
השקה
בית יד לבנים – גן המגינים, רחובות
4.2.2020 – 21:30 – שורטס להמונים
במה לסיפורים קצרים
בר גיורא – אבן גבירול 30, תל אביב
יום רביעי – 5.2.2020
5.2.2020 – 18:00 – תמונות שרות
עם זמרי האנסמבל הקולי הישראלי
מוזיאון תל אביב
5.2.2020 – 20:00 – קונצרט של אופרה וזמרה
הוא והיא והגבר האחר מדון ג’ובני עד יבגני אונגין. אריות, דואטים, ושלישיות מאופרות
עם כנרת אילי (סופרן), פוול סולינדזיגה (טנור) וסוצ’ן קים (בריטון).
מרכז המוזיקה – ימין משה, ירושלים
5.2.2020 – 20:00 – לאונרד כהן : החיים והשירים
עם: קובי מידן ואיתי פרל
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב
יום חמישי – 6.2.2020
6.2.2020 – 11:00 – איך להתאים איור לספר?
מרצה: פרופ' נסים קלדרון
אורח: דני קרמן
מדיטק – חולון
לספרי מתח שמור מקום מיוחד בין כל הספרים שאני קוראת: המקום של הסחת הדעת, של המנוחה; המקום של "לא להתאמץ מדי", כי הנה ספר, אפילו אם מלווה אותו איזו אג'נדה, שידפדף עצמו מהחל עד כלה, מן הסתם יישכח אחרי זמן לא רב, ויכולתי "לנוח" קצת בין ספרים המחייבים מחשבה נוספת.
יום ראשון – 9.2.2020
ספרים שעניינם ספרים